מונחים רפואיים בעברית: השורש ע’ צ’ ב חלק ב’

בפעם הקודמת התחלנו לדון בשורש ע’צ’ב והזכרנו את המילים “עצב” nerve להזכירכם פעמיים קמץ –  וגם “עצבוב” או innervation  באנגלית. לעצבים בגוף שמות שאפשר להבינם מיד. לדוגמא השמות “עצב הראייה”,   “עצב השמיעה”  “עצב הפנים” או  “עצב הסרעפת” מובנים לכל אחד.  לפעמים חייבים לחשוב רגע. מהו למשל “עצב לשוני-לועי” ? הרי זה תרגום ישיר מהיוונית. וגם אם לא למדנו יוונית, כולנו יודעים כי ה pharynx הוא הלוע  ו  glossa הוא הלשון. העצב “הלשוני לועי”  אם כן nerve glosso-pharyngeal עצב המוח התשיעי,  אם אינני טועה. וכן “עצב  תת- הלשון”  תרגום מלולי של ” hypoglossal nerve“. 

נפנה לעצב נוסף – העצב המשולש.  העצב מסתעף לשלושה סעיפים,  האחד פונה למצח ולרקמות מסביב לעין, הסעיף השני משרת את הלסת העליונה והסעיף השלישי משרת את הלסת התחתונה.  הרי הוא ה  trigeminal nerve ” . גם השם הלועזי וגם השם העברי מרמזים על כך, כי העצב מתפצל לשלושה סעיפים.

אדם נע ונד, בלא כתובת קבועה, מכונה באנגלית vagabond.  vagari   בלטינית  מובנו   לטייל. עצב ה  vagus   כידוע מטייל הרבה.  מקורו בגזע המוח והוא יורד ומעצבב את הריאות, את הלב, את הסרעפת ואת המעי. לדייקנים שבינינו, אני חייב לציין.  ידוע לי שלמעי גם מערכת עצבית אוטונומית, אך כעת אנחנו בשיעור בעברית רפואית, ולא בשיעור באנטומיה. אם כן – איך נקרא לעצב המסתובב מאבר לאבר ונראה כאילו הוא איבד את דרכו ? נכון “עצב התועה” הוא עצב ה vagus.  כמו שכתוב בספר בראשית:- “והנה תועה בשדה” יוסף איבד את דרכו. 

נראה לי כי נצטרך לחזור לנושא העצבים גם בפעם הבא, כי טרם הסברנו “מקלעת” מה היא  ולא דברנו על צרופים דוגמת “עצבי-עורי”, “עצבי-הורמוני” עצבי-שרירי” וכן הלאה.

אם כן, נתאזר בסבלנות ולא נתעצבן. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן