צינתור התערבותי בחולים עם אוטם שריר לב ושוק קרדיוגני משפר הישרדות (JAMA)

לפי מחקר חדש עולה, כי שימוש בצינתור התערבותי, בחולים עם אוטם חריף בשריר הלב (AMI) שנמצאים בשוק קרדיוגני, קשור בהישרדות משופרת. 

הנחיות אגודת הלב האמריקאית (AHA) משנת 1999, ממליצות על טיפול ברה-ווסקולריזציה מכנית, בחולים מתחת לגיל 75, עם AMI ושוק קרדיוגני. מחקר זה בא לבדוק, האם ההנחיות מיושמות והאם יישום ההנחיות מביא לשיפור בהישרדות.

המחקר כלל מעקב אחרי דרכי הטיפול ושיעורי התמותה בקרב 293,633 מטופלים, עם אוטם חריף בשריר הלב, מלווה בעליות מקטע ST. מתוך כלל המטופלים, 25,311 נמצאו בשוק קרדיוגני ו- 7,356 הגיעו עם שוק קרדיוגני לבית החולים. המטופלים טופלו בבתי חולים עם יכולת לבצע רה-ווסקולריזציה (צינתור התערבותי או ניתוח מעקפים), בין השנים 1995-2004.

נמצא כי שיעורי הצינתור ההתערבותי בקרב החולים עם שוק קרדיוגני, עלו מ- 27.4% בשנת 1995, ל- 54.4% בשנת 2004. לא נמצאה עלייה מובהקת בשיעורי ניתוחי המעקפים המידיים (עלייה מ- 2.1% ל- 3.2%).

ניתוח רב-משתני של הנתונים הראה, כי צינתור התערבותי היה קשור בהפחתה בסיכון לתמותה בזמן האישפוז (OR 0.46). סך כל התמותה כתוצאה משוק קרדיוגני בבית החולים, פחתה מ- 60.3% בשנת 1995, ל- 47.9% בשנת 2004.

החוקרים הסיקו, כי הטיפול בחולים שנבדקו השתנה לאורך השנים בהתאם להמלצה בהנחיות, וכי השינוי בטיפול הביא לשיפור בהישרדות.

הערת מערכת: בעניין זה נמליץ לכם לעיין בנתוני ACSIS 2004 המוצגים באתר האיגוד הקרדיולוגי במסגרת סיקור הכנס ה-52 של האיגוד

JAMA. 2005 Jul 27;294(4):448-54.

לידיעה המלאה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן