PET צופה תוצאות בחולים סכרתיים עם חוסר תיפקוד חדר שמאל (Am J Cardiol)

סריקת PET צופה תוצאות לאחר רהוסקולריזציה בחולים סכרתיים עם חוסר תיפקוד איסכמי של חדר שמאל, על פי דיווח בגיליון יולי של American Journal of Cardiology.

חולים עם ejection fraction < 30% היו אלו שהפיקו את התועלת הרבה ביותר מהסריקה. אם היו להם הוכחות למיוקרדיום ואיבילי היה להם שיפור ניכר בשרידות לטווח ארוך אם הם עברו רהוסקולריזציה.

החוקרים בדקו את ערך הדמיית פרפוזיה-מטבוליזם לחיזוי פרוגנוזה לטווח ארוך ב-61 חולים סכרתיים עם חוסר תיפקוד חדר שמאל.

בקרב חולים שעברו רהוסקולריזציה, לא היו סמנים קלינים משמעותיים למוות קרדיאלי. בקרב אלו שקיבלו טיפול רפואי, לעומת זאת, חוסר התאמה בין פרפוזיה למטבוליזם של לפחות 3% של חדר שמאל היה הסמן הבלתי תלוי היחידי למוות קרדיאלי.

במעקב של עד 8 שנים, יחס מקרי המוות בקרב חולים עם חוסר התאמה היה 83% בקבוצה שטופלה באמצעות תרופות ו-47% בקבוצה שעברה רהוסקולריזציה.

בחולים עם חוסר התאמה משמעותי, ההבדל באחוזי תמותה קרדיאלית היה הבולט ביותר בקרב חולים עם ejection fraction < 30%. שרידות ל-8 שנים היתה 0% בקרב חולים שקיבלו תרופות ו-55% בקרב אלו שעברו רהוקולריזציה.

שרידות למשך 4 שנים בקרב אלו עם פגם פרפוזיה משמעותי השתפרה לאחר רהוסקולריזציה, אך ההבדל לא נשמר לאורך 8 שנים.

טיפול באמצעות מעכבי ACE, חסמי בטא וסטטינים מאריך שרידות באופן יעיל בחולים עם חוסר תיפקוד מתקדם של חדר שמאל, אך ההשפעה נמצאת בטווח של 15%-30% (במונחי שיפור שרידות). מחקרים הראו כי גודל השיפור בשרידות לאחר רהוסקולריזציה גדול בהרבה מהשיפור שמושג באמצעות תרופות, כל עוד התמותה והתחלואה מרהוסקולריזציה אינם גבוהים מידי.

לידיעה במדסקייפ

Am J Cardiol 2005;96:2-8

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן