השתלת כליה עשויה להתאים בחולים הסובלים ממחלת כליה סופנית וממחלת שריר הלב

תוצאות מחקר שהוצג במסגרת ה-World Congress of Nephrology (ה-WCN) מעידות כי למקות שאי-ספיקת לב גדשתית נחשבת להתוויה סותרת להשתלת כליה בחולים הסובלים ממחלת כליה סופנית (ESRD), ישנם מקרים שאינם מתאימים להתוויה.

תואות המחקר מעידות כי חולי ESRD הסובלים מ-dilated cardiomyopathy שאיננה איסכמית עשויים להתאים להשתלת כליה, אומר ד”ר Weigert, החוקר הראשי. הוא מסביר כי חרף סיכונים שונים המצויים בחולים אלה, הוחלט לבצע בהם השתלה ונמצא כי מצבם הקליני היה שופר באופן ניכר, ונשמר במהלך שנים רבות.

בכדי לחקור את הנושא בקרב חולים הסובלים מ-ESRD ומאי-ספיקת לב גדשתית חמורה בדקו החוקרים 10 חולים שסבלו מ-uremic dilated cardiomyopathy ומ-ESRD ועברו השתלת כליה בין השנים 1991-2004.

פאנל של רופאים שכלל נפרולוגים, קרדיולוגים, מנתחים העוסקים בהשתלות ומרדימים סקרו את המקרים והגיעו להסכמה בנוגע להחלטה לביצוע השתלה בכל אחד מ-10 החולים. הסיכון, הגבוה באופן משמעותי מהממוצע, הכרוך בניתוח הוסבר לכל החולים.

החוקרים העריכו את מצבו של כל אחד מהחולים באמצעות stress echocardiogram עם dobutamine (הבודק גם את הרזרווה הסיסטולית), myocardial perfusion scintigraphy  ו/או אנגיוגרפיה כלילית. מעקב רפואי צמוד נערך אחר החולים תוך שימוש בא.ק.ג. ב-66±42 חודשים.

כל החולים היו סימפטומטיים מאוד לפני ההשתלה; 8 מהם סווגו בדרוג III או IV של ה-New York Heart Association (ה-NYHA), למרות העליה בתדירות הדיאליזה ומתן טיפול תרופתי אופטימלי. ערך ה-LVEF הממוצע עמד על ערך של 25.2±4.8%.

לאחר ההשתלה, דורגו כל החולים בדרוג I של ה-NHYA. בנוסף, הבחינו החוקרים בשיפור ניכר בתוצאות הא.ק.ג., כשערך ה-LVEF הגיע ל-49.9±5.1% בתוך 3-6 חודשים לאחר ההשתלה (P <.001).

אולם, במהלך תקופת המעקב, נפטרו שניים מהחולים. אחד נפטר 12 שנים אחרי ההשתלה, לאחר שהתפתח בו cytomegalovirus myocarditis והוא חזר לקבל טיפולי דיאליזה במהלך שנה אחת. חולה אחר, שהיה המבוגר ביותר והיחיד שסבל מסוכרת במחקר, נפטר לפתע כעבור 3 חודשים ממועד ההשתלה.

ביתר 8 החולים נתקבל ערך LVEF של 51±5% לאחר יותר משנה (55±38 months) ממועד ההשתלה (P <.001). החוקרים מסכמים כי על-פי תוצאות הא.ק.ג., הופיע שיפור ניכר באוכלוסית חולים זו לאחר ההשתלה, דבר המעיד כי dilated cardiomyopathy חמורה שאיננה איסכמית לא מהווה בהכרח התוויה סותרת לביצוע הפרוצדורה.

למרות שהמחקר נערך בקבוצה קטנה של חולים, סבור ד”ר Weigert שיש לעודד חולים אלה לשקול ביצוע השתלה.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן