קירור עשוי לגונן על הכליה במהלך קטיעה באמצעות גלי רדיו (J Urol)


ממצאים ממחקרים שנערכו בחזירים מעידים כי שטיפה ממושכת של השופכן ושל אגן הכליה באמצעות תמיסת מלח קרה עשויה להגן על מערכת האיסוף הכלייתית מפגיעה טרמית במהלך ביצוע כריתה באמצעות גלי רדיו (radiofrequency ablation או RFA) של גידול מרכזי.

בדיווח נוסף שפורסם מדווחים רופאים כי RFA יעיל כמו הסרה ניתוחית במקרים של קרצינומות קטנות בכליה.

החוקרים מדווחים כי RFA של גידולים מרכזיים עשוי לגרום לפגיעה במערכת הווסקולרית או במערכת האיסוף. הם מסבירים כי הגנה טרמית על מערכת האיסוף הכלייתית במהלך RFA של פגעים כלייתים מרכזיים עשויה להפחית את שיעור הסיבוכים הפוטנציאליים ולהגדיל את מספר הגידולים הניתנים לטיפול.

החוקרים נעזרו בשיטת retrograde cooling במהלך ה-RFA ב-10 חזירים. צנתר הוחדר אל אגן הכליה הימנית ודרכו הוזרמה תמיסת מלח מקוררת. הכליות השמאליות שימשו כביקורת. פגעי RFA של 2 ס”מ בוצעו בכל כליה במערכת האיסוף של הקוטב הנמוך.

גודל הפגיעה לא הושפע מפרוצדורת הקירור. התפזרות של חומר ניגוד באזור שטופל הופיעה בכליה אחת שקוררה וב-7 מכליות הביקורת, ו-urinomas נצפו ב-3 כליות ביקורת בלבד.

החוקרים מדווחים כי בדיקה היסטולוגית של מערכת האיסוף הכלייתית סביב לאזור שטופל בכליות שקוררו מעידה על שכבת urothelial באזאלית ועל ממברנה באזאלית שהשתמרו בכל המקרים. לעומת זאת, פגיעה בשכבת ה-urothelial ואובדן שלמות הממברנה הבאזאלית הופיעו ברוב כליות הביקורת.

החוקרים סיכמו כי שיטת הקירור במהלך ה-RFA יישימה ויעילה, אך דרושים מחקרים נוספים לפני הפיכתה לחלק מהטיפול בחולים.

במאמר השני, מציינים החוקרים כי למרות שכריתת כליה חלקית או מלאה היא הטיפול הסטנדרטי בקרצינומות בכליה, היא איננה מתאימה תמיד בחולים מבוגרים יותר, הסובלים מקו-מורבידיות. אולם, ה-RFA עשויה לשמש גם בחולים שאינם מאושפזים תוך מתן חומרי הרגעה דרך הוריד.

החוקרים טיפלו ב-20 גידולים שנמצאו ב-16 חולים, וערכו אחריהם מערב במהלך 4-6 שנים או עד למותם. רוב הגידולים היו מסוג exophytic, אך 4 היו מרכזיים ו-2 היו מעורבים. 5 חולים נפטרו במהלך תקופת המערב בשל מחלות אחרות. כשלון הטיפול היחיד, שהתבטא בגדילה מתקדמת של המסה, הופיע לאחר הטיפול בגידול מעורב. הסיבוך היחיד שהתרחש היה המטומה סביב לכליה.

באופן כללי, הצליח הטיפול בכל הגידולים מסוג exophytic שגודלם קטן מ-5.1 ס”מ וב-78% מהגידולים המרכזיים.

במאמר מערכת מצורף נכתב כי הממצאים מגדילים את טווח אפשרויות הטיפול ואת טווח החולים הניתנים לטיפול במקרים של קרצינומה כלייתית.

לידיעה במדסקייפ







J Urol 2005;174:9,61-63,350-352.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן