מהפכה דיגיטלית במכון לדימות (רנטגן) במרכז הרפואי קפלן – פחות קרינה יותר איכות

ההודעה הועברה אלינו מדוברות מרכז קפלן ומוצגת כלשונה:

חדש ב”קפלן”. מערכות דימות דיגיטליות אחד החידושים הבולטים המאפיינים את התקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות הוכנסה לשימוש במכון דימות  (רנטגן) במרכז הרפואי.

הטכנולוגיה הדיגיטלית מועברת באמצעות המחשב, המשמעות: לא עוד תלות בסרט צילום המועבר ידנית ע”י החולה או הצוות הרפואי.

טכנולוגיה זו מאפשרת  עיבוד נתונים נוספים של הממצאים, התמונה ברורה יותר וממוקדת  יותר  וניתן להגדיל את הצילום  או להרחיב את השטח הנצפה  ולדייק יותר באבחנה. יתרה מזאת  ניתן לשמר  את החומר המצולם בארכיב הממוחשב ולשחזר  אותו לפי הצורך. כך נצבר הון עצום של ידע והחשש מאיבוד נתונים  אינו קיים יותר. כל צילום  עובר בקרת איכות ממוחשבת והרופא  המפענח יכול לבחון  את הצילום, לשפרו לאיכות מרבית ולדייק באבחנה.

בנוסף לאיכויות הצילום המעולות, הדימות  הדיגיטלית  מקטין מאוד את החשיפה לקרינה, שכן הנבדק לא נאלץ להחשף לצילומי רנטגן חוזרים.

ד”ר מרים כץ מנהלת המכון  הדגיטלי מציינת “כי מרבית המטופלים  מכירים את התהליך המייגע של קבלה לחדר מיון, ההמתנה לצילום במכון הדימות, ההמתנה  לתשובת הרופא המפענח ולעיתים אף המתנה  לצילום חוזר. לאחר מסכת מייגעת זו שבים  החולים  לחדר מיון ומשם מופנים למחלקות השונות או משוחררים לביתם”.

לדבריה מדובר בכ-100 אלף מטופלים  בשנה  24 שעות  ביממה בהם עובד המרכז הרפואי  על מחלקותיו השונות, מעתה  היא  אומרת ” כל זה  מאחורינו והתהליך פועל באופן יעיל ומהיר  יותר”.  בתוך  דקות ספורות מביצוע הבדיקה הרופא במיון יכול לראות  על צג המחשב שלו את הבדיקה ופיענוחה. חולה המועבר לאישפוז מקבל תקליטור ובו כל הצילומים שבוצעו למסירה לרופא המטפל במחלקה.

זהו צעד נוסף בתהליך שיפור האיכות המקצועית  והשירות למטופל המתנהל במרכז הרפואי קפלן בשנים האחרונות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן