סקירה המתפרסמת לאחרונה על-ידי קבוצת חוקרים ישראליים מעידה כי עישון נרגילה (water-pipe smoking או WPS) הופך לבעיה בריאותית משמעותית בשל הסיכונים הכרוכים בעישון טבק ובשל זיהומים אפשריים הכרוכים בעישון משותף של נרגילה. מומלץ כי הרופאים יסבירו למטופלים את הסיכונים.

החוקרים כותבים כי אנשים סבורים שעישון נרגילה מזיק פחות מעישון סיגריות, שהנרגילה זמינה מאוד ושעלותה נמוכה ובנוסף גוברת השפעת התרבות המזרחית והערבית בארצות הברית ובארופה, דבר ההופך את עישון הנרגילה לבעיית בריאות ציבורית חשובה בקרב מתבגרים.

במזרח התיכון, בהודו, ובמדינות אחרות נהוג לעשן נרגילה מזה 400 שנים, וכיום ישנה התעוררות מחודשת של המנהג, בעיקר בקרב בני הנוער. אולם, רוב הרופאים המטפלים בבני נוער בארצותהברית אינם מכירים את הנושא ואת השלכותיו על הבריאות.

הרכב הטבק המשמש בנרגילה משתנה ולא קיים סטנדרט אחיד, אך מחקרים מעידים על הימצאות ריכוזים גבוהים של חד-תחמוצת הפחמן, של ניקוטין, של זפת שול מתכות כבדות. ריכוזי הרעלים הללו גבוהים לפחות כמו בסיגריות ותכולת הניקוטין בטבק הנרגילה נעה בין 2% ל-4%, לעומת 1%-3% בסיגריות. ריכוזי חד-תחמוצת הפחמן נעים בין ערכים של 0.34%-1.40% בעשן הנרגילה ועומדים על ערך של 0.41% בעשן הסיגריות.

מעשני נרגילה עלולים לספוג ריכוזים גבוהים יותר של הרעילים בעשן עצמו, וגם משום שהם מעשנים במהלך כמה שעות ועלולים לשאוף את העשן הלח, שגורם לפחות גירוי, יותר עמוק לריאותיהם. מחקרים מעידים על עליה בריכוזי ה-carboxyhemoglobin, ברמות הניקוטין, ה-cotinine, הארסניק, הכרום והעופרת וברמות חד-תחמוצת הפחמן בסיום השאיפה בקרב מעשני נרגילה.

מחקרים רפואיים בנושא הינם מעטים, אך המידע הקיים מעיד כי ההשלכות דומות לאלו של עישון סיגריות וכוללות ממאירויות בריאות ובמקומות אחרים, פגיעה בתיפקוד מערכת הנשימה, מחלות לב כליליות, ומשקל לידה נמוך.

סיכונים הכרוכים בעישון נרגילה, ואינם מופיעים בסיגריות הינם מחלות זיהומיות הנגרמות בשל העברת הנרגילה בין אנשים ובשל הכנה לא מבוקרת וידנית של הנרגילה לעישון. בין הזיהומים שהוזכרו הופיעו זיהומי Helicobacter pylori, אספרגילוזיס במערכת הנשימה, שחפת, צהבת מסוג C, הרפס סימפלקס, זיהומי Epstein-Barr virus, זיהומים בוירוסים של מערכת הנשימה וזיהומי HIV.

הוספת אלכוהול, או חומרים פסיכו-אקטיביים לטבק מגדילה עוד את הסיכונים. חלק מהמומחים טוענים שעישון הנרגילה מהווה שלב ראשון בדרך לעישון סיגריות או לשימוש בסמים לא חוקיים ובחומרים פסיכו-אקטיביים.

תפיסות שגויות שכיחות הינן שתכולת הניקוטין בנרגילה נמוכה מבסיגריות; שהמים בנרגילה מסננים את כל הרעלים; שעישון הנרגילה פחות מזיק לגרון ומערכת הנשימה מעישון סיגירות; ושטבק הנרגילה מכיל פרות ולכן בריא.

החוקרים כותבים כי אסטרטגיות בבריאות הציבור למניעת התפשטות מגפת ההרגל לעישון נרגילה כוללות מחקרים אפידמיולוגיים וטוקסיקולוגיים; יישום חוקים שיגבילו את הקניה והשימוש; וחינוך לבריאות, שיופנה בעיקר לבני הנוער. הם מסכמים כי על רופאי המשפחה המטפלים בבני נוער להיות מודעים לנושא ולהכיר את השלכותיו הבריאותיות על-מנת להשכיל לייעץ למטופלים כיצד לצמצם את הסיכונים הפוטנציאלים לבריאותם בשל התנהגות מסוכנת זו.

לידיעה במדסקייפ

Pediatrics. 2005;116:e113-e119

הערת מערכת: ב-12/03 דווח ב”רפואה” מאת ד”ר ורסנו ש-41% מבני הנוער שהשתתפו בסקר דיווחו על שימוש בנרגילה מפעם לפעם, ו-22% באופן קבוע. לכן למחקר ישראלי זה, חשיבות רבה דווקא עבור הקהיליה בישראל. קישור לדיווח באתר e-med