אוטם שריר לב לאחר נטילת sildenafil (מתוך Ann Pharmacother.)

דיווח מקרה של אוטם שריר לב אקוטי (MI) הקשור לשימוש ב-sildenafil (ויאגרה) באדם שלא נוטל ניטרטים. גבר בן 45 שנה אושפז בבית חולים עם כאב חזה חריף בצד שמאל, בחילה, והקאה שהחלו בערך 30 דקות לאחר נטילת ויאגרה 100 מ”ג לפני קיום יחסי מין. החולה אובחן כסובל מ-MI אנטריורי אקוטי, וקיבל טיפול באספירין, מטופרולול והפרין. בוצעה רפרפוזיה כלילית מוקדמת עם אנגיופלסטיה כלילית פרהקוטנית טרנסלומינלית לאחר הערכה ראשונית. בוצעו אנגיופלסטית בלון והכנסת סטנט כלילי בהצלחה בעורק אנטריורי יורד עם חסימה של 80%. החולה שוחרר לאחר שבוע מההתערבות ללא סיבוכים.

MI הקשור לנטילת ויאגרה נראה לעיתים נדירות בחולים ללא מחלת עורקים כליליים מבוססת. באמצעות עיכוב פוספודיאסטרז-5 , ויאגרה יכולה לגרום לעלייה ברמות cGMP, המווסת הרפייה של שריר חלק בכלי הדם בקורפוס קוורנוסום. למרות שויאגרה עלולה לגרום לירידה גדולה בלחץ דם עורקי בנוכחות ניטרטים, על הרופאים להיות מודעים להשפעות קרדיווסקולריות שליליות אפילו בחולים שאינם נוטלים ניטרטים. סקלת נרנחו מצביעה על כך שכנראה ויאגרה היתה גורם אפשרי ל-MI.

ויאגרה לעיתים נדירות עלילה להיות קשורה ל-MI בחולים ללא היסטוריה קרדיאלית. על הרופאים להיות מודעים לתופעות לוואי חמורה ונדירה זו לויאגרה ולייעץ לחולים לא לקחת ויאגרה לפני הערכה גופנית מלאה.

Ann Pharmacother. 2005 Jul;39(7):1362-4. Epub 2005 May 24

הערת מערכת: מסקנת הכותבים כי יש להמנע מלרשום ויאגרה עד אשר מבוצעות כל הבדיקות הגופניות המלאות נראית קצת קיצונית להערכתנו לאור הנדירות של התופעה המתוארת במאמר. לא בטוח גם שבדיקה גופנית, כולל בדיקת מאמץ הייתה מאבחנת את הבעייה מראש. עם זאת, אין ספק שכמו בכל תרופה ובודאי תרופת מרשם יש לשלול את התוויות הנגד האפשריות ולוודא אי נטילה בו זמנית של תרופות להן יש אינטרקציה עם התרופה.



ביקשנו גם התייחסותו של ד”ר צחי בן ציון לידיעה:


המאמר מוכר לי והינו ללא ספק אנקדוטלי. כל ריגוש עלול לגרום להאצת הלב ולעיתים נדירות יתכן והדבר יוביל לאוטם. מחקרים אחרים דווקא הראו ירידה בשכיחות ובגודל אוטמים בנוטלי סילדנפיל יחסית לאינבו.

המסקנה שיש צורך בבירור שלם לפני נטילת סילדנפיל הינה ללא ספק מוגזמת. כמו בכל תרופה הניתנת לחולה, יש צורך בשילוב של אנמנזה טובה, בדיקה גופנית מדוקדקת ומתן הדרכה מדוייקת למטופל.

תופעות לוואי נדירות כמו המקרה שלפנינו, או מספר מקרים של ארטריטיס של עצב הראייה שהוליכה לעיוורן זמני, זוכים לפרסום יתר- דבר שזורע בהלה במטופלים הלוקים בהפרעות זיקפה: חשוב לזכור כי בכל שניה נצרכים בעולם בין ארבעה לחמישה כדורים של סילדנפיל בעולם- כך שאמת מדובר ביוצאים נדירים מן הכלל, שאילולא היה מדובר בתרופה כה מסקרנת כמו ויאגרה, כלל לא היינו נותנים עליהם את דעתנו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן