מונחים רפואיים בעברית- השורש ע.צ.ב, מתוך jc 442

כבר בספר בראשית נמצא מילים הנגזרות מהשורש ע.צ.ב.

בעת הגירוש מגן העדן, הקב”ה גזר על חוה:- ” הרב?ה ארב?ה ע?צבונ?ך וה?רונ?ך, בעצב תלדי בנים”  ובפסוק הבא, לאדם הראשון:- “ארורה האדמה בעבור?ך?, בעיצבון תאכ?ל?נ?ה”.

ע?צ?ב  ועיצבון שניהם ביטויים לצער, לסבל ולכאב. במקרה שלפנינו המלה עצב מרמזת על הכאב בלידה, כאב המועבר  על ידי העצבים התחושתיים.

גם עצב בהוראה מוטורית מופיע בתנ”ך :- איוב אומר “ידיך עיצבוני ויעשוני” כלומר אתה בראת את האדם ועיצבת אותו. אם כן כאן המקור של שם הפועל “לעצב” לתת צורה ורמז כי העצבים המוטוריים  הם אחראיים על פעולת העיצוב.

הפילוסוף היווני אלקמיון במאה החמישי לפני הספירה היה כנראה הראשון שהגה את ההשערה שהמוח, הוא מקור הרגש והתנועה. היפוקרטס היה הראשון שבעקבות תצפיותיו עמד על כך, כי כתוצאה מפגיעה במוח נגרם בגוף שתוק בצד הנגדי לצד הנפגע במוח. 

למדנו במדור תולדות הרפואה, כי גאלינוס, במאה השנייה לספירה ייסד הנוירולוגיה הניסויית, ולזכותו מספר תגליות חשובות. הרמב”ם בספרו “פרקי משה” מתייחס אליהן וכן הוא כותב בפרק הראשון: “הע?צ?ב אשר יבא לע?צ?ל בכוח החוש והתנועה מן המוח וחוט השדרה ………”.נעצור באמצע המשפט וננסה להבינו עד כאן, כי יש בו מידע רב.

שימו לב כי “ע?צ?ב” מנוקד בפעמים “קמץ”. 

גאלינוס, ובעקבותיו הרמב”ם, הבינו את תפקידו של ה”ע?צ?ב”.  ה”עצב” מעביר גירויים מהמוח וחוט השדרה אל השרירים ועל ידי כך נותן פקודה כביכול, לשרירים להתכווץ ולהזיז את האיברים.

הרמב”ם אינו משתמש במילה “שריר” אלא במלה “ע?צ?ל” שמובנו גם כן “שריר”. גאלינוס והרמב”ם  הבינו גם, כי העצבים מעבירים גירויים בכוון השני, ומוליכים גירויים תחושתיים מן ההיקף אל המוח. הרמב”ם ממשיך ומסביר כי לכל  שריר,  עצב משלו.

לשורש ע’צ’ב’ נגזרים רבים. “ע?צבוב”  לדוגמה מלה מודרנית ומשמעותה באנגלית “innervation“,  דהיינו אלו הן העצבים המתחברים לשריר או לרקמה מסוימת. המילה “עצבני” תכונה המוכרת לכולנו, ויש רק להתרחק ממנה.  עצבים רבים בגוף ולחלק מהם שמות עבריים. נעיין בשמות שלהם, וכן בשמות של אברים המורכבים מעצבים,  לדוגמה “מקלעת”,  בפעם הבאה. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן