אולטראסאונד משפר אבחנה של קריעת ספינקטר אנאלי הקשורה ללידה (Obstet Gynecol)

בדיקת אולטראסאונד יכולה לשפר זיהוי של קריעה בספינקטר האנאלי בלידה ומאפשרת תיקון מיידי, אשר עשוי להפחית אי שליטה בצואה, על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון יולי של Obstetrics & Gynecology.

מחקר אחד אינו מספיק לשינויים מוגדרים בפרקטיקה. עם זאת, שיפור האבחנה של קריעת הספינקטר האנאלי לאחר לידה שווה את המאמץ, ואולטראסאונד הוא אולי התשובה.

החוקרים העריכו יתרון של הוספת בדיקה אנדוסונוגרפית של הספינקטר האנאלי מיד לאחר הלידה הוגינלית בהשוואה לבדיקה הסטנדרטית במחקר שכלל 752 נשים. רק נשים עם קריעה בדרגה שניה, ספונטנית או לאחר אפיזיוטומי נכללו במחקר.

קריעת ספינקטר אובחנה ב-5.6% מ-376 נשים שנבחרו לעבור אנדוסונוגרפיה באקראי, ובדיקה כירורגית אישרה את הנזק ותיקנה אותו ב-16 (4.3%) מהנשים.

פחות נשים בקבוצת הסונוגרפיה (3.3.) לעומת קבוצת הביקורת (8.7%) דיווחו על אי שליטה בצואה 3 חודשים לאחר הלידה, אך לא היה הבדל בין הקבוצות בסה”כ הסימפטומים המדווחים.

שנה לאחר הלידה, עדיין לא היה הבדל בסימפטומים, אך נשארו פחות נשים עם אי שליטה חמורה בצואה בקבוצת הסונוגרפיה (3.2%) לעומת קבוצת הביקורת (6.7%).

נשים רבות שעברו אולטראססונוגרפיה דיווחו על כאב פרינאלי חמור במעקב לאחר 3 חודשים, אך הבדל זה נעלם לאחר שנה.

המחקר מספק הוכחה כי הערכה של ספינקטר אנאלי באמצעות אולטראסונוגרפיה לאחר לידה וגינלית מאפשרת אבחנה ותיקון של הקריעה שבאופן רגיל לא מטופלת. דבר זה מפחית את הסיכון לאי שליטה חמורה בצואה לאחר לידה. חיוני לאבחן בצורה נכונה קריעת ספינקטר לאחר לידה.

Obstet Gynecol 2005;106:6-13

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן