קורטיקוסטרואידים מהווים טיפול יעיל בפוליפים באף


תוצאותיו של מחקר פרוספקטיבי שהוצגו במססגרת ה-XIX World Allergy Organization Congress מעידות כי מתן סיסטמי של קורטיקוסטרואידים יחד עם טיפול מקומי לכיווץ כלי דם במהלך תקופה קצרה ולאחריו שימוש ארוך טווח בקורטיקוסטרואידים טופיקליים מהווה גישה יעילה בטיפול בפוליפים באף בחולים הסובלים מאסטמה הרגישה לאספירין.

אחת החוקרות, ד”ר Dimitrievska, מסבירה כי ברבים מהחולים הסובלים מאסטמה רגישה לאספירין מופיעים פוליפים באף. היא מוסיפה כי בעבר טופלו חולים אלה באמצעות ניתוח, אך הבעיה לא נפתרה שכן הופעת הפוליפים נשנתה והם החמירו את בעית חסימת דרכי האוויר.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את יעילות הטיפול התרופתי בקרב 50 חולים (31 נשים, 19 גברים; בגילאי 20-56 שנים) הסובלים מדרגות חומרה שונות של הופעת פוליפים באף (28% מדרגה ניכרת, 34% מדרגה חסימתית, ו-38% מדרגה חסימתית חלקית).

החולים טופלו באמצעות מתן methylprednisolone סיסטמי מסוג tapered, (מתן כל אחד מהמינונים 120, 80 ו-40 מ”ג ליום במהלך 3 ימים) יחד עם טיפול מכווץ כלי דם מקומי במהלך 10 ימים, ולאחריו טיפול טופיקלי ארוך טווח באמצעות beclomethasone dipropionate במינון של 200µg ליום.

כעבור 10 ימים נעלמו הפוליפים לחלוטין בקרב 66% מהחולים. בנוסף, נצפתה ירידה משמעותית בחומרת הפוליפים שנותרו, בהשוואה למצב בתחילת המחקר (0% מדרגה ניכרת, 14% מדרגה חסימתית ו-20% מדרגה חסימתית חלקית). מצב החולים המשיך להשתפר, ובכולם נפתרה הבעיה בתוך שנתיים.

הירידות בדיווחי החולים אודות חסימות האף, rhinorrhea, וקשיים בהרחה נמצאו בהתאמה עם ממצאי הרנטגן. כעבור 3 שנים, לא נמצאו פוליפים באף ב-96% מהחולים. בשני חולים התרחשה הישנות של פוליפים חסימתיים חלקיתף והפרעה בהרחה דווחה על-ידי חולה אחד בלבד.

ד”ר Dimitrievska מסכמת כי במהלך 3 שנות המחקר נצפה שיעור הישנות נמוך של הפוליפים באף, דבר שהוביל לשיפור איכות חיי החולים, כאשר הם המשיכו בנטילת קורטיקוסטרואידים טופיקליים באופן יומי. החוקרים ממליצים על הטיפול התרופתי כטיפול הבחירה במקרי הופעת פוליפים באף בחולים הסובלים מאסטמה רגישה לאספירין.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן