אסטמה מגדילה את הסיכון להופעת מחלת החזר קיבה-ושט (Chest)


חוקרים מדווחים כי נראה שאסטמה מגבירה את הסיכון להתפתחות מחלת החזר קיבה-ושט (GERD). אחת החוקרות, ד”ר Ruigomez, מסבירה בראיון כי המחקר מעיד על קשר בין אסטמה לבין איבחון GERD במהלך השנה הראשונה לאחר איבחון האסטמה.

היא מוסיפה כי מידע אודות הקשר הפוטנציאלי עשוי לסייע לרופאים בעת ביצוע ההערכה של חולי אסטמה המופיעים עם סימפטומים שעלולים להחשב לעיתים, בטעות, כחלק מהבעיה הנשימתית, ובמהלך מתן הטיפול.

החוקרים השתמשו במאגר המידע UK General Practice Research Database בכדי לבחון את הנטייה להופעת GFRD בקרב חולים שאובחנו לאחרונה באסטמה ואת הנטייה להופעת אסטמה בקרב חולים שאובחנו לאחרונה כסובלים מ-GERD. הם בדקו את שכיחות האסטמה בקרב 5,653 חולים שאובחנו ב-GERD, ואת שכיחות ה-GERD בקרב 9,716 חולים שאובחנו באסטמה.

כעבור 3 שנים, בהשוואה לקבוצת הביקורת, עמדו ערך הסיכון היחסי להופעת אסטמה על 1.2 בקבוצת החולים שאובחנו ב-GERD וערך הסיכון היחסי להופעת GERD, שנמצא מובהק סטטיסטית, על 1.5 בקרב החולים שאובחנו באסטמה.

לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין השימוש בתרופות הפועלות במערכת העיכול לבין הופעת אסטמה בחולי GERD, והשימוש בתרופות לטיפול באסטמה לא נמצא קשור באופן מובהק לסיכון להופעת GERD.

החוקרים מסכמים כי דרוש מחקר נוסף בכדי להבין את המנגנונים הפתופיזיולוגיים הקושרים את האסטמה ל-GERD ולהמשיך לבחון את האפשרויות הטיפוליות. ד”ר Ruigomez מסבירה כי רק לאחרונה נחקר לעומק הקשר בין שני המצבים הרפואיים וכי העליה במודעות עשויה לגרור שיפור באיבחון ובטיפול בחולים הסובלים משניהם.

לידיעה במדסקייפ

Chest 2005;128:85-93.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן