בדיקות מעבדה אוטומטיות עשויות לסייע בזיהוי חולים הסובלים מאנמיה המוליטית אוטואימונית (Am J Clin Path)

<!–




–>






תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי מערכת אוטומטית לביצוע בדיקות מעבדה עשויה לסייע בזיהוי חולים הסובלים מאנמיה המוליטית אוטואימונית (AIHA). החוקרים מישראל, בראשות ד”ר פרום, כותבים כי לא ברור עד כמה שימושית מבחינה קלינית מערכת בדיקות אוטומטיות של חולים הסובלים מאנמיה נורמוציטית לזיהוי AIHA. הם מסבירים כי מתן טיפול מוקדם לחולים הסובלים מ-AIHA גורר הפחתה בסימפטומים ועשוי אף להפחית את שיעורי התמותה.

במסגרת המחקר עברו חולים ללא היסטוריה של אנמיה, שנתקבלו בהם ערכי המוגלובין נמוכים מ-10g/dL ונפח כדורית ממוצע של 80µm3 (או 80fL) ומעלה, בדיקות ספירת רטיקולוציטים. במידה והספירה הבלתי מתוקנת עמדה על ערך של 2% ומעלה מתוך ספירת התאים האדומים , בוצעה בדיקת אנטי-גלובולין ישירה (DAT).

מתוך 784,185 ספירות הדם המלאות שבוצעו במהלך 28 חודשים, נחפשה אנמיה נורמוציטית ב-3,841 (0.49%) מקרים, בינהם 424 (11.04%) שבהם נתקבלו ספירות רטיקולוציטים של 2% ומעלה. במקרים שבהם הופיעה עליה בספירת הרטיקולוציטים, נתקבלה תוצאה חיובית בבדיקת ה-DAT ב-52 מקרים (12.3%).

33 (83%) מתוך 40 החולים שלגביהם היה מידע רפואי זמין, לא אובחנו ב-AIHA על-ידי הרופא שלהם, 11 (28%) טופלו באמצעות סטרואידים, 6 (15%) אושפזו וב-2 חולים (5%) הופסקה נטילת תרופות שנחשדו כגורמות לאנמיה ההמוליטית.

מגבלות המחקר כללו את קביעתו של ערך סף מסוים המגדיר את האנמיה על-פי ספירת הרטיקולוציטים, קשיים בהכללת הממצאים במערכות אחרות, ומידע רפואי זמין אודות 40 (77%) מתוך 52 החולים בלבד.

החוקרים כותבים כי בדיקות המעבדה האוטומטיות בחולים אלה מפחיתה את מספר הביקורים אצל הרופא, ובחלק מהחולים מאפשרת איבחון ומתן טיפול מתאים בשלב מוקדם יותר. הם מסכמים כי הממצאים תומכים בשימוש בבדיקות אלה בחולים הסובלים מאנמיה נורמוציטית וכי מחקרים נוספים דרושים בכדי לקבוע האם ניתן להכליל את הממצאים גם במערכות אחרות.

לידיעה במדסקייפ

Am J Clin Path. 2005;124:1-4

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן