סטופור וקומה לאחר ניתוח.

רקע.

קומה לאחר ניתוח ראשי הינה סיבוך בלתי שכיח אך קשה.

השפעה ממושכת של תרופות הרדמה או הפרעה מטבולית נחשבים כגורמים העיקריים במקרים אלה וכאשר מבוצעת הדמיה מוחית, היא יכולה להראות ממצאים המצביעים על נזק מבני.

לא בוצע עד כה מחקר שיטתי על מצב של סטופור או קומה לאחר ניתוח והסיבות למצבים אלה אינן ברורות דיין.

מטרת עבודה זו היתה לזהות גורמים מנבאים לסטופור וקומה פוסט-ניתוחיים ולבדוק את הערך של טכניקות הדמיה מוחיות בגילוי נזק מוחי מבני.

שיטות.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל חולים כירורגיים שאושפזו באחד מבתי החולים המסונפים ל- Mayo Clinic בין 1996 ל- 2003. נבדקו תחלואה טרום ניתוחית, לחץ דם נמוך במהלך הניתוח, ונתונים פוסט-ניתוחיים בחולים עם סטופור או קומה לאחר הניתוח. ממצאים אלה הושוו עם מאפיינים של קבוצת ביקורת, שכללה חולים בטיפול נמרץ כירורגי שאליהם הוזמנו ייעוצים נוירולוגיים מסיבות אחרות.

תוצאות.

במחקר השתתפו 35 חולים עם סטופור או קומה לאחר ניתוח ו- 31 חולי ביקורת.

חולים בקומה היו מבוגרים יותר ובעלי ממצאים משמעותיים יותר מבחינת תחלואה טרום ניתוחית, הליכים ניתוחיים קרדיו-וסקולריים, ולחץ דם נמוך יותר בזמן הניתוח. לאחר התאמה לגיל ותחלואה, לחץ דם נמוך במהלך הניתוח נשאר משמעותי מבחינה סטטיסטית, אך לא לאחר התאמה לניתוח קרדיו-וסקולרי.

ב-  41% מ- 34 בדיקות ה- CT מוח וב- 58% מ- 12 בדיקות MRI נמצאו ממצאים בלתי-תקינים. בשתי הבדיקות הודגמו בעיקר אוטמים מוחיים.

ב- 4 חולים עם CT מוח תקין הודגמו ב- MRI אוטמים בטריטוריות מרובות.

מסקנות.

תחלואה קודמת, גיל מבוגר יותר, לחץ דם נמוך במהלך הניתוח וניתוח קרדיו-וסקולרי יכולים לחשוף חולים לקומה פוסט-ניתוחית.

נזק מוחי מבני איסכמי נרחב הודגם לעתים קרובות בהדמיה מוחית. סיבות מטבוליות לקומה היו בלתי-שכיחות.


Gootjes EC, Wijdicks EFM, McClelland RL. Postoperative stupor and coma. Mayo Clin Proc 2005;80:350-354.

המלצות לקריאה נוספת:

Polanczyk CA, Marcantonio E, Goldman L, et al. Impact of age on perioperative complications and length of stay in patients undergoing noncardiac surgery. Ann Intern Med 2001;134:637-643.

Leung JM, Dzankic S. Relative importance of preoperative health status versus intraoperative factors in predicting postoperative adverse outcomes in geriatric surgical patients. J Am Geriatr Soc 2001;49:1080-1085.

Wolters U, Wolf T, Stutzer H, et al. Risk factors, complications, and outcome in surgery: a multivariate analysis. Eur J Surg 1997;163:563-568.

Gamil M, Fanning A. The first 24 hours after surgery: a study of complications after 2153 consecutive operations. Anaesthesia 1991;46:712-715. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן