יתכן כי הקווים המנחים המגבילים בנוגע למתן עירוי RBC מזיקים לפגים (Pediatrics)

על-פי תוצאותיו של מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה, הקוים המנחים המגבילים בנוגע למתן עירוי תאי דם אדומים (RBC) לפגים עלולים להזיק, בהשוואה לקוים מנחים ליברליים.

החוקרים כותבים כי למרות שבמרכזים רפואיים רבים הוצגו קוים מנחים מגבילים בנושא, לא בוצעה בדיקה מערכתית של היתרונות והחסרונות באיפשור רמות המטוקריט נמוכות יותר. מטרת המחקר היתה לקבוע האם הקוים המנחים מגבילים אכן מפחיתים את מספר העירויים מבלי לגרור השלכות שליליות.

במחקר השתתפו 100 פגים שנולדו במשקל 500-1300 גרם. הם חולקו באקראי לקבוצת היצמדות להגבלות או לקבוצת מדיניות ליברלית יותר. עירויים ניתנו בשתי הקבוצות רק כאשר פחתה רמת ההמטוקריט מתחת לערך שנקבע, ורמות הסף למתן עירוי פחתו עם השיפור במצב הקליני. מדדי התוצאה הראשוניים היו מספר העירויים והחשיפות לתורמים וכמה תוצאות קליניות ופיזיולוגיות.

מספר עירויי ה-RBC הממוצע היה גבוה יותר בקבוצת המדיניות הליברלית, בהשוואה לקבוצת הקוים המנחים המגבילים (5.2±4.5 לעומת 3.3±2.9), אך מספר התורמים אליהם נחשפו הילודים לא נמצא שונה באופן מובהק סטטיסטית (2.8±2.5 לעומת 2.2±2.0). אחוז הילודים שלא נדרש בהם מתן עירוי לא נמצא שונה באופן מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות (12% לעומת 10%).

בהשוואה לילודים בקבוצת המדיניות הליברלית, נמצאה באלה בקבוצת הקוים המנחים המגבילים סבירות גבוהה יותר להופעת דימום מוח תוך-פרנכימי או periventricular leukomalacia. בנוסף התרחשו בהם אפיזודות תכופות יותר של apnea, מדרגה בינונית או חמורה.

החוקרים כותבים כי למרות שבשתי הקבוצות נסבל הטיפול היטב, היו תופעות הלוואי הנוירולוגיות הגדולות שכיחות יותר בקבוצת הילודים שטופלו בהתאם לקוים המנחים המגבילים וכי ממצא זה מעיד שנקיטת מדיניות מגבילה זו עלולה להזיק לפגים. הם מסבירים כי ירידה בכמות החמצן המגיע למוח עלולה להיות המנגנון הגורם לעליה בשכיחות פגיעות המוח וה-apnea בקרב הפגים בקבוצה שקיבלה עירויי RBC תחת התנאים המגבילים.

מגבלות המחקר כוללות עודף של ילודים זכרים בקבוצת הקוים המנחים המגבילים והעדר יכולת להוכיח קשר סיבתי.

החוקרים מסכמים כי לא ידוע האם העליה בשיעור הארועים הנורולוגיים השליליים שנצפתה בקרב הילודים בקבוצת הקוים המנחים המגבילים תגרור עליה בשיעור הבעיות בתיפקוד המוחי לטווח הארוך בהמשך החיים. אולם, הם מוסיפים, תוצאות המחקר מעידות כי להיצמדות הגוברת לקוים המנחים המגבילים הללו ישנה עלות ויש לבחון אותה בזהירות.

לידיעה במדסקייפ

Pediatrics. 2005;115:1685-1691

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן