השפעת פעילות גופנית וניהול לחצים על גורמי וסמני סיכון קרדיווסקולרים , jc 441

בגיליון הקודם של הג’ורנאל הבאנו מחקר שפורסם ב-circulation שהוכיח קשר בין דכאון לסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.

במחקר זה, מתוך ה-JAMA , בוחנים החוקרים סוגייה דומה, אך בצורה מעט שונה.

מחלת לב כלילית היא הגורם המוביל לתמותה בארצות הברית, עם זאת, גורמי הסיכון המוכרים אינם מנבאים באופן מלא התפתחות מחלת לב כלילית או אירועי אוטם בשריר הלב.

מחקרים קודמים הראו שגורמים פסיכו-סוציאלים הם בעלי תפקיד משמעותי ועצמאי בהתפתחות מחלת לב כלילית וסיבוכיה. עם זאת, עדיין קיים ויכוח האם שינוי גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים יפחית את מספר האירועים הקרדיו-וסקולריים.

מחקר זה בחן את השפעת שתי תוכניות התערבות התנהגותית על התפקוד פסיכו-סוציאלי ועל ס?מנים של סיכון קרדיו-וסקולרי.

במחקר השתתפו כ-130 מטופלים, 70% מהם גברים, בגיל 40 עד 84 עם מחלת לב איסכמית. המטופלים הוקצו אקראית לאחת משלוש קבוצות: טיפול רפואי רגיל; טיפול רגיל והתעמלות אירובית (aerobic) תחת השגחה למשך 35 דקות 3 פעמים בשבוע למשך 4 חודשים; וטיפול רגיל וסדנת התמודדות עם דחק פעם בשבוע למשך 4 חודשים.

התוצאות העיקריות שנבחנו היו רמות הדחק הכללי והדיכאון כפי שהוערכו על-ידי שאלונים מקובלים; ומספר סמנים ביו-פיזיקאליים של תפקוד הלב בעת ביצוע מטלות מלחיצות, כדוגמת הרצאה מול קהל ללא הכנה מראש.

עם סיום המחקר נמצא שבקבוצות ההתערבות (שהיתה כזכור טיפול רפואי רגיל יחד עם פעילות גופנית או יחד עם סדנאת התמודדות בדחק) שיעור הדחק והדיכאון היו נמוכים משמעותית בהשוואה לקבוצת הטיפול הרפואי הרגיל.

יתרון להתערבות ההתנהגותית נמצא גם בבחינת סמנים ביו-פיזיקליים של תפקוד הלב בעת ביצוע מטלות מלחיצות. לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי קבוצות ההתערבות.

לסיכום, עבור מטופלים עם מחלת לב איסכמית יציבה פעילות גופנית ושיטות להתמודדות עם דחק הפחיתו את המצוקה הנפשית ושיפרו את הסמנים לסיכון קרדיו-וסקולרי יותר מטיפול רפואי בלבד.

הערת המערכת: 

המסקנה ברורה ומחזקת את הגישה המחייבת טיפול כוללני בחולה הקרדיאלי: שילוב של פעילות גופנית ו/או טיפול במצבי לחץ בנוסף לטיפול תרופתי מיטבי.

קל לאמר, יותר קשה ליישם ביום יום במרפאה, אך למאמץ זה, בין אם הוא מקומי-אישי של הרופא והצוות המטפל ובין אם במסגרת אירגונית תומכת, יש כפי שניתן לראות גם במחקר זה תמורה הולמת.

למאמר


    Effects of Exercise and Stress Management Training on Markers of Cardiovascular Risk in Patients With Ischemic Heart Disease, A Randomized Controlled Trial, James A. Blumenthal et al, JAMA. 2005;293:1626-1634. ,

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן