מתן טיפול שאיננו אופטימלי מגביר את הסיכון לתמותה בילדים הסובלים מזיהום מנינגוקוקי (BMJ)

חוקרים בריטים מדווחים כי הסיכון לתוצאה קטלנית מוגבר בילדים הסובלים ממחלת מנינגוקוקסמית במידה והם אינם מטופלים על-ידי רופא הילדים ובמידה ולא קיים פיקוח של רופא בכיר על הצוות המטפל.

החוקרים מציינים כי תוצאות המחלה הנגרמת על-ידי neisseria meningitidis משופרות כאשר הילדים החולים מטופלים ביחידה לטיפול נמרץ ילדים, אולם, במצבם של הילדים המטופלים ביחידה לטיפול חירום מופיעה, לעיתים קרובות, החמרה מהירה, לפני שניתן להעבירם.

בכדי לקבוע מהם הגורמים התורמים לתוצאה הירודה בילדים אלה, ביצעו החוקרים מחקר מסוג  case-control שבחן את מהלך 24 השעות הראשונות לאחר ההגעה לטיפול בין השנים 1997-1999. במחקר נכללו 143ילדים שסבלו ממחלה מנינגוקוקסמית ונפטרו ו-355 ילדים ששרדו. קבוצות הנבדקים הותאמו מבחינת אזור מגורים, גיל וחומרת המחלה.

החוקרים מדווחים כי כשלון בזיהוי סיבוכים, כישלון בהערכת חומרת המחלה, כישלון בהשגחה על החולה, מחסור במעורבות של רופאי ילדים בטיפול, וליקויים במתן הנוזלים וה-inotrope נמצאו כולם קשורים באופן מובהק סטטיסטית לתמותת החולים.

אנליזה מרובת משתנים מעידה כי העדר מעורבות של רופא ילדים בטיפול, כישלון בהשגחה על החולה, וכישלון במתן ה-inotropes מהווים גורמי סיכון בלתי-תלויים לתמותת החולה. כשלון בזיהוי סיבוכים מהווה השלכה חשובה של העדר מעורבותו של רופא ילדים בטיפול.

החוקרים מסכמים כי על הרופאים לפעול בהתאם לפרוטוקולי הטיפול שפורסמו בנוגע למתן הנוזלים, למתן טיפול ה-inotrope ולהפניה ליחידה לטיפול נמרץ ילדים.

לידיעה במדסקייפ

BMJ 2005;330:1475-1478.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן