הסיכון למוות פתאומי גבוה במיוחד בחודש שאחרי אוטם לב בחולים מסויימים (N Engl J Med)

מחקר חדש שפורסם ב- New England Journal of Medicine, מקדם את ההבנה של הסיכון למוות פתאומי אחרי אוטם לב (MI). לדברי החוקרים, הסיכון למוות פיתאומי עולה אחרי אירוע של MI, שמביא לתפקוד סיסטולי מופחת של חדר שמאל. הסיכון גבוה במיוחד בשעות שאחרי ה- MI והוא פוחת לאחר מכן. הסיכון מושפע בעיקר ממידת הנזק לשריר הלב, איסכמיה חוזרת, הפרעות אלקטרוליטריות ומגורמים נוספים.

במחקר השתתפו 14,609 מטופלים, עם תפקוד לקוי של חדר שמאל, אי ספיקת לב או שניהם, שעברו MI. כל החולים טופלו במעכבים של מערכת הרנין-אנגיוטנסין, ורובם טופלו בחוסמי בטא ובאספירין.

נמצא כי 1,067 מהחולים עברו אירוע נוסף, זמן ממוצע של 180 יום אחרי ה- MI. מבין חולים אלו, 903 מתו מוות פתאומי ו- 164 עברו דום לב והחייאה. הסיכון הגבוה ביותר לאירוע שכזה היה ב- 30 הימים שאחרי האוטם והוא פחת מדי חודש במשך השנתיים שאחרי. מבין כל אירועי המוות הפתאומי, 19% קרו במהלך 30 הימים שאחרי ה- MI.

החולים שהיו בסיכון הגבוה ביותר לאירוע של מוות פתאומי, היו חולים עם מקטע פליטה חדר שמאל (LVEF) של מתחת ל- 30%. כל ירידה של 5 נקודות אחוז ב- LVEF, היתה קשורה בעלייה של 21% בסיכון לאירוע של מוות פתאומי, ב- 30 הימים הראשונים שאחרי ה- MI.

החוקרים כותבים, כי בעקבות הסיכון המוגבר לאירועים של מוות פתאומי בחודש שאחרי ה- MI, בחולים עם תפקוד ירוד של חדר שמאל, ייתכן ויש צורך ביישום מוקדם יותר של אסטרטגיות למניעה של מוות פתאומי, בחולים אלו.

N Engl J Med. 2005;352:2581-2588, 2638-2640

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן