שימוש באגוניסטים אופיאואידים לטיפול בכאב נוירופתי שאיננו קשור לממאירות – סקירה סיסטמית (JAMA)

קבוצת חוקרים מישראל, בראשותו של ד”ר אילון איינזברג, המשמש כיו”ר האגודה לכאב בארץ, ביצעה סקירה לחיפוש אחר מחקרים אקראיים ומבוקרים בכדי ללמוד על יעילות ובטיחות השימוש באגוניסטים אופיאואידים לטיפול בכאבים נוירופתיים.

בסקירה נכללו מחקרים שבהם ניתנו האגוניסטים לצורך טיפול בכאב נוירופתי מרכזי או פריפרי מכל אטיולוגיה שהיא, שמידת הכאבים נאמדה בהם באמצעות כלים תקפי, ושדווח בהם על תופעות לוואי של הטיפול. לא נכללו בסקירה מחקרים שבהם ניתנו במקביל תרופות שאינן אגוניסטים אופיאואידים לחולים או מחקרים שבהם ניתן הטיפול באופן אפידורלי או לתוך נוזל ה-CSF.

14 המחקרים שנערכו לטווח קצר (פחות מ-24 שעות) העלו תוצאות סותרות. בניגוד לכך, כל 8 המחקרים שנערכו לטווח בינוני (28 ימים בממוצע; טווח של 8-56 ימים) מעידים על יעילות של האופיאואידים בטיפול בכאב נוירופתי.

מטה אנליזה של 6 מחקרים לטווח הבינוני מעידה על ירידה ממוצעת בת 14 יחידות נוספות בדירוגי עוצמת הכאבים בסקאלה אנלוגית ויזואלית לאחר מתן הטיפול (בסקאלה בעלת דירוגים בין 0-100), לעומת מתן פלצבו (95%CI, -18 – -10, ערך P<0.001).

תופעת הלוואי השכיחה ביותר היתה בחילות (NNH, 3.6; 95%CI, 2.9-4.8), ולאחריה עצירות (NNH, 4.6; 95%CI, 3.4-7.1), תחושת ישנוניות (NNH, 5.3; 95%CI, 3.7-8.3), הקאות (NNH, 6.2; 95%CI, 4.6-11.1), וסחרחורות (NNH, 6.7; 95%CI, 4.8-10.0).

החוקרים מסיקים כי מחקרים לטווח הבינוני מעידים על יעילות קלינית מובהקת סטטיסטית של אופיאואידים, בהשוואה למתן פלצבו, בטיפול בכאב נוירופתי. אולם, הם מציינים, מחקרים אקראיים ומבוקרים נוספים דרושים בכדי לבחון את יעילות ובטיחות הטיפול לטווח הארוך, ואת השפעותיו על איכות חיי החולים.

לתקציר הידיעה

JAMA. 2005;293:3043-3052.

להרצאתו של ד”ר אייזנברג מתוך כנס הכאב האחרון בנושא כאבים נוירופתיים (הרצאת מולטימדיה באורך של כשעה)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן