אשליית הרפואה אלטרנטיבית: המלצה לעיון במאמרו של פרופ’ בני מוזס במוסף הארץ

סקירה מאלפת של פרופ’ מוזס ה”תוקף” את הרפואה האלטרנטיבית והמקום שהיא תופסת כיום ברפואה בכלל. הנה כמה נקודות מרכזיות העולות מהמאמר:


  • השימוש ברפואה האלטרנטיבית גדל והולך ומהווה איום ותחרות ממשית על הרפואה הקונבנציונלית

  • הסיסמא של רפואה משלימה (ולא אלטרנטיבית) אשר יש עליה קונצנזוס רחב אינה בהכרח פועלת במציאות. המאמר מציג דוגמא שהסעירה את התקשורת לאחרונה, מהולנד, לפיה אישה שלקתה בסרטן השד סירבה לקבל את הטיפול הקונבנציונלים שהוצעו לה (ושסטטיסטית היו עשויים להשיג ריפוי בהסתברות של למעלה מ-90%) אלא פנתה למרפאים אלטרנטיבים שחלקם אף טען שאינה חולה כלל. התוצאה – האישה נפטרה מהמחלה לאחר שנתיים.

  • ההבדל העקרוני בין רפואה קונבנציונלית לאלטרנטיבית הוא שהקונבנציונלית מחייבת הוכחות עובדתיות ומדעיות ליעילותה ובטיחותה, בעוד שהאלטרנטיבית מסתפקת באמונה שהיא עובדת.

  • מחקרים מדעיים בודדים שניסו לבחון יעילות טיפולים אלטרנטיביים שונים נותרו בדר”כ ללא הוכחות של ממש. כך היה גם בבחינה מדעית של הומופאתיה, ריפוי מרחוק ע”י תפילה ועוד.

  • גם כאשר מתקבלות תוצאות חיוביות לטיפולים אלטרנטיביים יש לזכור שגם כאשר לא מטפלים בחולים משיגים תוצאות (ריפוי ספונטני) וקיים כמובן גם אפקט הפלצבו, או כפי שמוזס מגדיר במאמר ה”ריטואל הטיפולי”

השורה התחתונה אולי החשובה ביותר לצוות הרפואי הקונבנציונלי היא שהנהייה אחר רפואה אלטרנטיבית נובעת גם ואולי בעיקר מהצורך של חולים, ובעיקר חולים קשים, ליותר מאשר “טכנאות רפואית”. החולה זקוק לתמיכה, השתתפות, דו שיח – דבר שהרפואה האלטרנטיבית יודעת לספק כנראה טוב יותר מהרופא העסוק המאמין שבסופו של דבר הכימיה או הכירורגיה הם אלה שעושים את העבודה…

למאמר

הערת המערכת: זהו מאמר מקיף וחשוב המציג תמונה רחבה ולהערכתנו מאוזנת. אנשי הרפואה המשלימה עשויים לראות ודאי אחרת את התמונה ותגובות ודיון באמצעות “כתוב תגובה” יתקבלו בברכה…לנו נראה שיש 4 מסקנות אופרטיביות עיקריות העולות מהמאמר:

  • מול ה”קלות הבלתי נסבלת” שבה כמעט כל אחד יכול להגדיר עצמו כמרפא ול”המציא” שיטות ריפוי ולנצל חולשה ומצב נפשי קשה או תמימות של חולים – חייבת להיות חקיקה ואכיפה רציניים יותר, בעיקר על הרשות להמליץ למטופל להפסיק או להמנע מטיפול קונבנציונלי.

  • אנשי הרפואה האלטרנטיבית בכל תתי התחומים הרבים שלה חייבים לפעול כל דרך אפשרית כדי לבסס ולהוכיח באמצעות מחקרים מבוקרים את יעילות ובטיחות שיטות הטיפול השונות, וייתכן שגם למדינה צריך להיות תפקיד במימון מחקרים כאלה.

  • הרפואה הקונבנציונלית חייבת ללמוד מהאלטרנטיבית את כל מה שקשור לאמפתיה ותקשורת עם מטופלים. לתמיכה כזו יש גם יעילות קלינית מוכחת בשיפור תוצאות, והיא תגרום לכך שמטופלים יחושו צורך קטן יותר לחפש פתרונות חלופיים או נוספים ב”חוץ”.

  • בכל מקרה איננו סבורים שהרפואה הקונבנציונלית צריכה ל”הלחם” במשלימה או האלטרנטיבית. אנחנו לא לגמרי מסכימים עם הביקורת של פרופ’ מוזס על קופות החולים ובתי החולים שפתחו מחלקות ושירותים של רפואה משלימה כצעד של
  •  if you can’t fight it, join it .  רפואה משלימה שתנתן במסגרת כזו תהיה לפחות מבוקרת ובאמת משלימה. לא סביר למשל שמטפל במסגרת כזו ימליץ לחולת סרטן שד להמנע מטיפול תרופתי שהוכיח יעילות. ומכיוון שלאמונה יש כוחות ריפוי מסויימים, ועל כך מסכימים כולם, אז שימוש גם בטיפולים אלטרנטיביים שהחולה מאמין בהם, לצד הטיפולים שיעילותם ובטיחותם ידועים עשוי בהחלט להוות השלמה מוצלחת. אותה חולת סרטן מהולנד שבה נפתח מאמרו של מוזס, לו הייתה מקבלת את הטיפולים הקונבנציונלים הקיימים, ובנוסף לכך הייתה מעדיפה גם לקבל טיפול הומופאתי (גם אם בתרופה ההומופאתית שתקבל אין אפילו זכר לחומר פעיל כלשהו) שבו היא מאמינה, והשורה התחתונה היא חיובית, ובכל מקרה אינה פחות טובה מטיפול קונבנציונלי בלבד – מה רע בכך ?

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

    האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

    מקור: Journal of Clinical Medicine
    פרופ' שחף שיבר
    פרופ' שחף שיבר
    אין תגובות|14/09/2025

    אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

    מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

    מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

    מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|05/09/2025

    ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

    הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

    הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|05/09/2025

    התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

    טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

    טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|02/09/2025

    המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן