תיפקוד לקוי ראשוני של השתל גורם לכמעט ממחצית ממקרי התמותה במושתלי ריאה (Am J Respir Crit Care Med)

ממצאיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידים כי כקרב חולים שעברו השתלת ריאה, תורם תיפקוד לקוי ראשוני של השתל, סינדרום חמור של פציעת איסכמיה-רה-פרפוזיה בשתל המתרחש בימים שלאחר ההשתלה, באופן משמעותי לתמותה המוקדמת והמאוחרת לאחר השתלת ריאה.

אחד החוקרים, ד”ר Christie, מסביר בראיון כי המחקר מראה כי תיפקוד לקוי ראשוני של השתל מהווה גורם חשוב במקרים של השתלת ריאה ולכן מכוונים מאמצים גדולים להבנת מנגנוני התהליך ויש להגביר את המאמצים להמנע ממקרים אלו.

החוקרים ניתחו נתונים שנאספו בקרב 5,262 חולים שנותחו בין השנים 1994-2000. השכיחות הכללית של מקרי תיפקוד לקוי של השתל עמדה על ערך של 10.2% ולא נמצאה תלות שלה בשנה בה בוצע הניתוח.

שיעור התמותה בתוך 30 ימים עמד על ערך של 42.1% בקרב החולים שבהם הופיע תיפקוד לקוי ראשוני של השתל, לעומת ערך של 6.1% בקרב יתר החולים. תיפקוד לקוי ראשוני של השתל הופיע בקרב 43.6% מהחולים שנפטרו בתוך 30 ימים ממועד ההשתלה.

ד”ר Christie מציין כי הממצא המעניים הוא שבקרב חולים ששרדו את השנה הראשונה לאחר ההשתלה, נמצא כי אלו שסבלו בעבר מתיפקוד לקוי ראשוני של השתל בסמוך למועד ההשתלה עדיין מצויים בסיכון גבוה יותר לתמותה במהלך השנים הבאות. התאמת התוצאות למשתנים קליניים שכללו את ה-bronchiolitis obliterans syndrome לא השפיעה על הקשר שהתגלה.  

ד”ר Christie מסביר כי העליה בתמותה לטווח הארוך עלולה לנבוע מהשפעות ממושכות של אשפוז ממושך ביחידה לטיפול נמרץ או מדחיה אימונית רבה יותר של האיבר המושתל המופיעה בשל הפציעה האקוטית בריאה בתקופה קצרת הטווח לאחר ההשתלה.

הוא מסכם כי יש לבחון את הסיבות להבדל שנצפה בתמותה לטווח הארוך (מבחינת הופעת דחיה או רגישות) במחקרים עתידיים, בכדי לאפשר מתן התערבות מתאימה לטיפול בתופעה.

לידיעה במדסקייפ

Am J Respir Crit Care Med 2005;171:1312-1316.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן