duloxetine יעיל ובטוח לשימוש בחולים הסובלים מכאבים בשל נוירופתיה סוכרתית (Pain)

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מוצאות כי השימוש ב-duloxetine, מעכב reuptake פוטנטי של סרטונין ושל נוראפינפרין, יעיל ובטוח לצורך טיפול בכאבים הנובעים מנוירופתיה סוכרתית פריפרית. החוקרים התבססו על ההנחה כי סרטונין ונוראפינרין מפחיתים כאבים באמצעות הפחתת הפעילות במסלולי בקרת הכאב היורדים.

במסגרת המחקר כפול הסמיות שנערך במהלך 12 שבועות בכמה מרכזים, חולקו באקראי 457 חולים שסבלו מכאבים בשל פולי-נוירופתיה הנגרמת בשל סוכרת מסוג 1 או 2 לקבלת טיפול באמצעות duloxetine במינון של 20mg/d (כ-20mg QD), של 60mg/d (כ-60mg QD), או של 120mg/d(כ-60mg BID), או לקבלת פלצבו.

האיבחון בחולים נעשה באמצעות דרוג בערך של 3 לפחות באמצעות ה- Michigan Neuropathy Screening Instrument. מדד היעילות העיקרי היה הדרוג השבועי הממוצע של דרוגי הכאב הממוצעים במהלך 24 שעות, שנקבעו באמצעות סקאלה בת 11 נקודות (0-10) וחושב עבור התקופות שבין שני ביקורים במרפאה.

מתן duloxetine במינונים של 60mg/d ושל 120mg/d גרר שיפור מובהק סטטיסטית, בהשוואה למתן פלצבו מבחינת דרוגי הכאב הממוצעים במהלך 24 שעות, החל משבוע אחד לאחר תחילת המחקר ובמהלך 12 השבועות שבהם נערך המחקר. מתן duloxetine נבדל ממתן פלצבו גם בהערכה באמצעות המדדים המשניים שכללו את מדדי תוצאות הקשורות לבריאות החולים.

במספר גדול באופן מובהק סטטיסטית של החולים בכל שלוש קבוצות הטיפול האקטיבי הושגה ירידה בשיעור של 50% בדרוגי הכאב הממוצעים במהלך 24 שעות, בהשוואה למתן פלצבו. הטיפול באמצעות duloxetine נראה בטוח ונסבל היטב כשפחות מ-20% מהחולים הפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי. החוקרים מסכמים כי מתן duloxetine במינונים של 60mg/d ושל 120mg/d בטוח ויעיל בטיפול בכאב נוירופתי פריפרי בחולי סוכרת.

Pain. 2005 May 28

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן