טיפולי הרפית שרירים מפחיתים חרדה ודיכאון בחולים הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית

ממצאים שהוצגו במפגש השנתי של ה-American Psychiatric Association מעידים על הופעת שיפור בסימפטומי הדיכאון בקרב חולים הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) שהשתתפו בתוכנית ללימוד הרפיה פרוגרסיבית של השרירים (PMR).

החוקר הראשי, ד”ר Lolak, מסביר כי הוספת PMR לתוכנית השיקום מסייעת לשיפור מצב רוחם של החולים ולשיפור הסימפטומים הנשימתיים. במחקר השתתפו 56 חולי COPD שאינם מאושפזים ונוטלים חלק בתוכנית בת 8 שבועות לשיקום הריאות. מטרתו היתה לקבוע האם הוספת תרגילי PMR תפחית את שיעור החרדה והדיכאון בקרב החולים.

החולים חולקו באקראי לקבוצת התערבות ולקבוצת טיפול סטנדרטי. הטיפול הסטנדרטי כלל שני ימי אימון בשבוע, יחד עם מתן הסברה ותמיכה נפשית. קבוצת ההתערבות קיבלה את הטיפול הסטנדרטי בנוסף למפגשי אימוני PMR באמצעות קלטת שהוכנה מראש במהלך 20 דקות בשבוע במהלך השבועות 2-8 במחקר.

החוקרים קבעו את דירוגי החרדה והדיכאון בחולים באמצעות סקאלות ה-Hospital Anxiety and Depression (ה-HADS).

בשתי קבוצות הנבדקים הופיע שיפור מובהק סטטיסטית ברמת החרדה לאורך הזמן (P = .008). ד”ר Lolak מסביר כי בקבוצת ההתערבות התקבלו דירוגי חרדה נמוכים יותר במהלך השבועות 3-8, אך לא נתקבל הבדל מובהק סטטיסטית בדירוגי החרדה והדיכאון הכללים (P = .10). ההבדל בין שתי קבוצות הנבדקים גדל לאורך הזמן.

ניתוח הנתונים באמצעות אנליזת אינטרקציה בין קבוצה לזמן מעידה כי דירוגי הדיכאון בקבוצת ההתערבות פחתו בין השבועות 5-8 וגדלו בקבוצת הביקות במהלך תקופה זו. הבדל זה נמצא מובהק מבחינה סטטיסטית (P = .049).

אחד ממשתפי המפגש, ד”ר Mushkin, מציין כי ברור ש-COPD היא מחלה בעלת מקור פיזיולוגי, אך החולים בה סובלים מקוצר נשימה ולכן ברור שאימוני הרפית שרירים יסייעו בהפחתת החרדה בחולים אלה.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן