שימוש ב- nCPAP או בקפאין משפר אי ספיקת ריאות בפגים

לפי מחקר חדש עולה, כי ניתן להשתמש במכשיר אפי ליצירת לחץ חיובי רציף בדרכי הנשימה (nCPAP), כתחליף להנשמה מכנית, בטיפול בתינוקות שנולדו טרם המועד, הסובלים מדיספלזיה של הריאות והסימפונות (BPD). המחקר הוצג בכנס השנתי של האגודות הפדיאטריות האקדמאיות (PAS). החוקרים הסבירו, כי למרות שהשיטה בשימוש כבר יותר מ- 30 שנים, אין עדויות המוכיחות את היעילות שלה בטיפול ב- BPD.

החוקרים בדקו יותר מ- 2,000 תיקים של תינוקות שנולדו לפני השבוע ה- 36 וטופלו בטיפול נמרץ. החוקרים חילקו את המיקרים לשתי תקופות: 1996-2000 (לפני העידוד לשימוש ב- nCPAP) ו- 2000-2004 (אחרי העידוד לשימוש ב- nCPAP).

נמצא כי השימוש ב- nCPAP עלה מ- 53% ל- 63% בתקופה השנייה, והצורך בהנשמה מכנית ירד בתקופה השנייה מ- 79% ל- 65%. חשוב מכך, שכיחות ה- BPD ירדה מ- 34% ל- 28% בתקופה השנייה.

לפי החוקרים, העלייה המשמעותית בשימוש ב- nCPAP ביחידה לטיפול נמרץ, היתה קשורה בירידה בשימוש בטיפולים חודרניים יותר.

מחקר נוסף שהוצג בכנס הראה, כי שימוש בקפאין כטיפול בתינוקות שנולדו טרם המועד, מפחית באופן מובהק את הסיכון ל- BPD ול- PDA. עם זאת, השימוש בקפאין הביא לעצירה בעלייה במשקל לתקופה של שבועיים. המחקר כלל 1,982 תינוקות ונעשתה בו השוואה לפלצבו.

החוקרים כותבים, כי הם הופתעו מהתועלת הרבה שהושגה בשימוש בקפאין. בעקבות האיום על המצב התזונתי של התינוקות, אין הם ממליצים על שימוש בקפאין, עד שיוודע מה גורם לעצירה בעלייה במשקל של התינוקות בעקבות הטיפול.

לידיעה המלאה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן