הפסקת נשימה בשינה , jc 438 , LANCET

הפסקת נשימה חסימתית חמורה בשינה מעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים קטלניים ולא קטלניים, ואילו טיפול ב-CPAP מפחית סיכון זה. כך עולה ממחקר התבוננותי חדש המתפרסם היום ב-LANCET .

המשתתפים היו במעקב פעם בשנה למשך תקופה של כ-10 שנים וההיענות לטיפול ב-CPAP נבדקה ע”י מד השימוש במכשיר.

נקודות הקצה של המחקר כללו אירועים קרדיווסקולארים קטלניים (מוות מאוטם שריר הלב או שבץ) ואירועים קרדיווסקולרים לא קטלניים (שכללו אוטם ושבץ לא קטלני, ניתוח מעקפים, או PTCA ).

הקבוצה (235 מטופלים) של הסובלים מחומרה הגבוהה ביותר של הפסקת הנשימה החסימתית בשינה, ללא טיפול ב-CPAP סבלה מרמת הסיכון הגבוהה ביותר: 1.06 מקרי מוות קרדיווסקולרים ל-100 שנות אדם, ו-2.13 אירועים קרדיווסקולרים לא קטלניים ל-100 שנות אדם.

זאת לעומת הקבוצה בדרגת חומרה קלה-בינונית (403 משתתפים) שאצלה דווח על ירידה בסיכון היחסי של כ-50% לאירועים אלו.

אצל הנוחרים הרגילים (שאגב מוערכים כ-50% מאוכלוסיית הגברים הבוגרים..) התוצאה נמוכה משמעותית ודומה למימצאים שהתקבלו בקבוצת הביקורת של ה”בריאים”.  גם המטופלים עם הפסקת נשימה חסימתית שטופלו ב-CPAP השיגו תוצאה טובה יותר מאלו שדורגו עם חסימת נשימה קלה-בינונית ותוצאה דומה לנוחרים הרגילים והבריאים.

החוקרים מסכמים איפוא שגברים עם הפסקת נשימה חסימתית חמורה נמצאים ברמת סיכון מוגברת לאירועים קרדיווסקולרים קטלניים ולא קטלניים, וששימוש ב-CPAP מפחית את הסיכון באופן משמעותי. Lancet 2005; 365: 1046-53

הערת המערכת:

לפני מס’ חודשים ראיינו  את פרופ’ דגן מנהל מעבדת השינה בשיבא תל השומר ואנו ממליצים לצפות ולהאזין שוב לראיון מעניין זה.

כמו כן הרצאת אורח מכנס האיגוד הקרדיולוגי ה-51 של פרופ’ אלי אוטו מטורקיה, עסקה בדיוק בשאלה שנחקרה במחקר זה: האם הפסקת חסימה נשימתית בשינה היא בעייה קרדיווסקולרית ?

נראה גם שמלבד הסיכונים הקרדיווסקולרים הכרוכים בחסימת נשימה בשינה שאינה מטופלת,  יש גם סיכונים חמורים נוספים, כמו למשל הירדמות בנהיגה…כמו כן דיווחנו גם על סיכון לתמותה הקשור לתופעה זו דווקא אצל גברים צעירים, על הפרעות בתפקוד מיני , ועל אפשרות לקשר בין התסמונת הזו לפרפור פרוזדורים, ועוד.

מכל אלה עולה שמדובר בתופעה עם השלכות חמורות וקשות בכמה מישורים, וכפי הנראה, איבחון הבעייה עדיין לוקה בחסר, ויש צורך בהעלאת המודעות הן בקרב הקהל הרחב (לסובלים הפוטנציאלים מהתסמונת, ולא פחות מהם – גם בנות זוגם…), והן בקרב הרפואה הראשונית בעיקר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן