פרופיל קצב הלב במהלך אימון גופני יכול לשמש כחזאי לתמותה פתאומית (NEJM)

שינויים בקצב הלב המופיעים במהלך אימון גופני ולאחריו מתווכים באמצעות שיווי-משקל בין הפעילות הסימפטטית לפעילות הואגאלית. מכיוון ששינויים בבקרה העצבית של תיפקוד הלב עלולים להעלות את הסיכון לתמותה פתאומית, בדקו החוקרים את ההשערה שבקרב אנשים הנראים בריאים, סביר יותר שתתרחש תמותה פתאומית בהימצאות פרופיל קצב לב לא תקין במהלך האימון הגופני ולאחריו.

במחקר השתתפו 5713 גברים עובדים א-סימפטומטים (בגילאי 42-53 שנים), שבאף אחד מהם לא התגלתה מחלה קרדיווסקולרית באופן קליני, והם עברו בדיקות מאמץ מדורג סטנדרטיות בין השנים 1967-1972. החוקרים בדקו את המידע שנאסף אודות קצב הלב של הנבדקים בעת מנוחה, בעת העליה בקצב הלב במעבר ממנוחה ועד לשיא האימון, ובעת הירידה בקצב הלב משיא האימון ועד לדקה אחת לפני סיום האימון.

במהלך 23 שנות המעקב, נפטרו באופן פתאומי 81 מהנבדקים. הסיכון לתמותה פתאומית בשל התקף לב עלה בנבדקים שבהם נמצא קצב לב במנוחה גבוה מ-75 פעימות לדקה (RR, 3.92; 95%CI, 1.91-8.00); בנבדקים שבהם נמצאה עליה של פחות מ-89 פעימות לדקה במהלך האימון (RR, 6.18; 95%CI, 2.37-16.11); ובנבדקים שבהם נמצאה ירידה של פחות מ-25 פעימות לדקה בקצב הלב לאחר הפסקת האימון (RR, 2.20; 95%CI, 1.02-4.74).

לאחר התאמת הממצאים למשתנים העלולים לגרום לבלבול נותרו שלושת הגורמים הללו קשורים בחוזקה לסיכון מוגבר לתמותה פתאומית, עם סיכון מוגבר במידה מתונה, אך מובהקת סטטיסטית, לתמותה בשל גורם כלשהו שאיננו תמותה לא פתאומית בשל התקף לב.

החוקרים מסיקים כי פרופיל השתנות קצב הלב במהלך אימון גופני והתאוששות ממנו יכול לסייע בחיזוי תמותה פתאומית.


NEJM 352:1951-1958

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן