האם ניתן לזהות סמנים מנבאי תמותה בפצועי פיגועי התאבדות ? מחקר ישראלי (Arch Surg)

מחקר ישראלי חדש (שדומה שכמוהו ניתן לעשות בשנים האחרונות, לצערנו, רק בישראל ועירק..) אשר מתפרסם כעת ב-Arch Surg בראשותו של  ד”ר גדעון אלמוגי מיח’ הטראומה בבית חולים הדסה ירושליים, בחן את גורמי הסיכון לתמותה של פצועים בפיגועי התאבדויות בישראל. ע”פ המימצאים , הסיכון לתמותה עולה בנפגעי כריתה,  כוויות ושברים פתוחים.

הרקע למחקר הוא בסיס הנתונים הקיים בעקבות התקפות התאבדות הכולל מידע על הפגיעות בקורבנות הסובלים משילוב של פציעות הדף, פציעות חודרניות וכוויות אשר מגיעים לבית החולים המקומי.

מטרת המחקר הייתה לזהות סמנים חיצוניים אשר עשויים לסייע לצוותים הרפואיים המגיעים לאירוע של פיגוע התאבדות בזיהוי פציעות הדף ריאתיות (blast lung injury -BLI) וביצוע מיון יעיל בין נפגעים ברי הצלה ונפגעים שאינם ברי הצלה.

המחקר היה כמובן רטרוספקטיבי וכלל ניתוח של 15 פיגועי התאבדות שאירעו בישראל בין השנים 1994-1997 .

ניתוח הנתונים בוצע עבור 153 קורבנות שנהרגו בפיגועים ו-798 שנפצעו ב-15 פיגועים אלה. התיקים הרפואיים נבחנו ובוצע רישום של סימנים חיצוניים של טראומה כמו כוויות, פצעים חודרניים ונוכחות של BLI .

התוצאה העיקרית שנבחנה במחקר הייתה הסיכון היחסי של BLI ומוות.

שלושה סוגי מיקומים הותקפו בפיגועי ההתאבדות: אוטובוסים, איזורים סגורים למחצה ואיזורים פתוחים.

60 מכלל הניצולים (7.5%) סבלו מ-BLI , אשר היה שכיח יותר בנפגעים בפיגועים שבוצעו באוטובוסים : 37 מכלל ה-260 , 14% ,שנפגעו בפיגועי ההתאבדות באוטובוסים, לעומת 5% מהנפגעים במתחמים חצי סגורים ו-3.4% מהנפגעים באיזורים פתוחים.

הנפגעים שסבלו מ-BLI נטו יותר לסבול מפצעים חודרים בראש או בחלק הגוף העליון, כוויות המכסות למעלה מ-10% שטח גוף, ושברי גולגולת. (סיכון יחסי של 4, 11.6 ו 55.8 בהתאמה, מובהק סטטיסטי). קורבנות אשר נפטרו במקום האירוע נטו יותר לסבול מכוויות, פצעים פתוחים, שברים פתוחים וקטיעות בהשוואה לניצולים (יחס סיכון של 6.5 , 18.6 ו-50.1 בהתאמה, מובהק סטטיסטי).

מסקנות קבוצת החוקרים היא שבפיגוע התאבדות, סמנים חיצוניים של טראומה צריכים להוות קריטריונים למיון של נפגעים לצורך קביעת רמת ודחיפות הטיפול במקום הפיגוע ובבית החולים. קביעת סדרי עדיפויות במצב חירום של קורבנות ברי הצלה וחסרי סיכוי להצלה צריכים לקחת בחשבון נוכחות של קטיעות, כוויות ושברים פתוחים.

Arch Surg. 2005;140:390-393.

הערת המערכת: ברכות לצוות הישראלי על הפרסום בכתב עת חשוב זה. ביום סמלי זה, יום הזכרון לחללי צה”ל ולנפגעים בפעולות איבה, נקווה שבסיס הנתונים העתידי למחקרים בנושא זה יצטמצמו או יעלמו לחלוטין בארצנו..

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן