מתן מורפין לחולים עם התקף לב מעלה את הסיכון למוות (American Heart Journal

לפי מחקר חדש עולה, כי חולים המאושפזים בשל התקף לב, ומטופלים במורפין (MCR) להקלה על הכאב בחזה, נמצאים בסיכון מוגבר למוות, לעומת אלה שאינם מטופלים במורפין. החוקרים קוראים למחקרים נוספים שיאששו את ממצאי המחקר, ובינתיים ממליצים כי הרופאים המטפלים יתחילו טיפול במינון מספיק של ניטרוגליצרין על מנת לטפל בכאב, לפני שהם פונים למורפין.

לצורך המחקר, החוקרים אספו נתונים לגבי 57,093 חולים בסיכון גבוה, עם אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST (non-STEMI). מבין החולים, 29.8% טופלו במורפין ב- 24 השעות הראשונות לאישפוזם. החוקרים מצאו כי שיעור המוות בחולים אלו עמד על 6.8%, לעומת 3.8% בחולים שקיבלו ניטרוגליצרין. הסיכון המוגבר למוות נשאר, גם אחרי תיקון של הנתונים לפי הסיכון הקליני של החולים. נמצא גם כי לחולים אלו היה סיכון מוגבר להתקף לב נוסף במהלך האישפוז.

החוקרים מסבירים כי לניטרוגליצרין יש השפעה פיסיולוגית שיכולה, לפחות באופן זמני, להשפיע על האיסכמיה. למורפין לעומת זאת, אין כל השפעה על הגורם לכאב, והוא רק עלול להחמיר את המחלה. למורפין תופעות לוואי ידועות רבות, וביניהן דיכוי נשימתי, הורדה של לחץ הדם והאטה של הדופק. לפי החוקרים, תופעות לוואי אלו יכולות להחמיר את תפקוד הלב, בחולים בהם תפקוד הלב נמצא כבר בסכנה.

לפי החוקרים, ממצאי המחקר מעלים ספקות רציניים לגבי הבטיחות שבשימוש במורפין, בחולים עם התקף לב. היעילות והבטיחות של טיפול במורפין בחולים אלו מעולם לא נבדקו, וההנחיות לטיפול שכזה מסתמכות על השערות של מומחים בלבד. לאור ממצאי מחקר זה, החוקרים קוראים לביצוע של מחקרים קליניים אקראיים על מנת לבדוק את הנושא.

American Heart Journal

לידיעה המלאה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן