פנאומופרוטאין מזהה נזק לנאדיות במהלך CABG ( מתוך Chest)

על פי מחקר חדש, מדידת ביומרקר ספציפי לריאות הנקרא תא קלרה (CC16) היא שיטה יעילה לזיהוי נזק לממברת הקפילרה בנאדיות אשר התרחש במהלך מעקף עורקים כליליים (CABG).

בשימוש בסמן זה, מצביעים הממצאים גם כי פחות נזק לנאדיות מתרחש במהלך MCABG (או mini-extracorporeal circuit CABG) לעומת CABG קונבנציונלי. טכנולוגיה חדישה זו הוצגה בתקווה להפחתת הנזק הנראה במכונת לב-ריאה סטנדרטית.

הממצאים, המופיעים בגיליון אפריל של Chest, מבוססים על מחקר של 10 מטופלי GABS ו-10 מטופלי MCGABS. בנוסף ל-CC16, מדדו הרופאים, בראשות ד”ר ואן בובן מהולנד, רמות בסרום של פנאומופרוטאין אחר הנקרא KL-6.

כפי שצויין, CC16 הינו סמן יעיל לנזק לנאדיות. בנוסף, רמתו היתה נמוכה משמעותית לאחר MCABG בהשוואה לאחר CABG, אשר היה קשור בצורה הפוכה לרמת העברת החמצן שנצפתה.

עד עכשיו, לא היו ביומרקרים זמינים המצביעים על היקף הנזק לנאדיות במהלך ניתוח CABG. אם ניתן יהיה לאשר את תוצאות CC16 במחקר אקראי, בקרת CC16 עשויה לסייע בטכניקה מינימלית למטופלים הפגיעים יותר הזקוקים לניתוח לב.

Chest 2005;127:1190-1195

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

מקור: Ann Emerg Med
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|15/11/2026

מחקר רטרוספקטיבי בשני מחלקות מיון ב-NYU ניתח 622,171 הוראות תרופתיות של 308 קלינאים. רוקחים התערבו ב־1.5% מההוראות, והסיכוי להתערבות עלה בכ־4% על כל שעה נוספת במשמרת. הממצא עקבי בקרב רופאים בכירים, מתמחים ועוזרי רופא, ביום ובלילה, ומרמז על עייפות החלטות

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן