האם שלב האיבחון המתבצע בטריאג’ במטופלים עם תסמונת כלילית חדה יעיל ובהתאם להנחיות ? (Am Heart )

האם מטופלים המגיעים לבית חולים עם תלונות על כאבים בחזה מאובחנים בשלב עמדת הטריאג’  ומופנים להמשך בירור וטיפול בהתאם להנחיות של ה-ACC וה-AHA ? על שאלה זו ניסו החוקרים המציגים את עבודתם ב-Am Heart לענות…ולפי מימצאיהם – יש מקום לשיפור רב ביישום ההמלצות…

נקודת המוצא של החוקרים הייתה שאין זה בטוח עד כמה נדרש ניטור “אגרסיבי” של מטופלים המתלוננים על כאבי חזה ומגיעים או מפונים לבית חולים. החוקרים העריכו את טיב הניטור והמשך הטיפול על בסיס אנליזות רטרוספקטיביות של אישפוזים על רקע זה וניקוד TIMI (ר”ת של Thrombolysis in Myocardial Infarction ) כפי שמתקבל ברישום על בסיס רישום ה-GUARANTEE (ר”ת של Global Unstable Angina Registry and Treatment Evaluation ).

המשתנים הבסיסיים, תהליך הטיפול, והתוצאות הושוו בין 2939 מטופלים שאושפזו ב-1 מבין 35 בתי חולים בארה”ב. המטופלים קיבלו ניקוד של סיכון נמוך (0-2 נק’), בינוני (3-4 נק’) וגבוה (5-7 נק’) על בסיס סולם TIMI .

מבין המטופלים, 3% התקבלו ליחידה לטיפול קרדיאלי (CCU ) . כ-56% מהמטופלים התקבלו ליחידת המיון, ו-41% למיטה שאינה מנוטרת. באופן פרדוקסלי, רק 1% מהמטופלים שהופנו ל-CCU היו כאלה שקיבלו ניקוד של סיכון גבוה. 5% מהמטופלים ביחידית המיון ו-10% מאלו שהופנו למיטות לא מנוטרות היו עם ניקוד של סיכון גבוה.

באופן הפוך, מטופלים עם ניקוד סימון נמוך היוו 64% מאלו שהופנו ל-CCU , ו-53% מהקבוצה שהופנתה למיון, ו-42% מאלה שהושכבו במיטות ללא ניטור.

יותר פרוצדורות נעשו במטופלים שהופנו למיטות ללא ניטור מאשר באלה שהיו במיון וב-CCU, וללא קשר לדרגת ה-TIMI של מטופלים אלה.

החוקרים מסכמים שהפניית חולים בטריאג’ אינה מבוססת דיה על הגישה המוצעת ע”י ה-ACC וה-AHA , ולכן עלולה להוביל לתהליך מיון וטיפול לא יעילים מספיק. יישום טוב יותר של דירוג החולה בשלב הטריאג’ מבחינת הערכת נוכחות של סינדרום לבבי חד (ACS ) וניהול בהתאם נחוץ ומתבקש. 

Am Heart J 2005;149:1-6

הערת המערכת: לאחרונה הצגנו כאן את עיקר מימצאי ה-ACSIS (ובקרוב אלו יוצגו בהרחבה במסגרת אתר האיגוד הקרדיולוגי) שהוצגו בכנס האיגוד הקרדיולוגי האחרון. ע”פ הנתונים, הייתה שונות גבוהה למדי בין המרכזים השונים בארץ באשר לזמן שארך בין ההגעה לבית החולים לבין ביצוע ההתערבות (הממוצע היה 3 שעות, דומה לנתונים הידועים מאירופה). אולי יהיה זה מעניין לבדוק בסקרים הבאים גם את שלב המיון בדומה למה שנעשה במחקר זה, דבר שאולי יסייע בקיצור הזמן עד לביצוע ההתערבות..

<!–
version for print
–><!–
–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן