האם ניתן להפסיק טיפול בוורפרין בקשישים לאחר אירוע טראומתי ? (Circulation)

ע”פ מחקר המתפרסם כעת ב-‘Circulation הפסקת טיפול בוורפרין (קומדין) בקשישים לאחר אירוע טראומתי משמעותי לא הייתה קשורה בסיכון מוגבר לאירוע תרומבוליטי, אך היה קשר לעלייה בסיכון לפקקת ורידים.

מימצאים אלה עולים מתוך מחקר רטרוספקטיבי, מבוסס אוכלוסיה אשר עשה שימוש בנתונים של אוכלוסיה מבוגרת מעל גיל 65, מתוך מאגר המידע של מחוז אונטריו בקנדה. נכללו במאגר המידע 8,450 איש לתקופה שבין 1992 ל-2001.

המשתתפים שרדו אירוע משמעותי של טראומה וקיבלו וורפרין לפני האירוע, והמשיכו להיות במעקב אחריו למשך 3.3 שנים. להלן המימצאים העיקריים:


  • לאחר 6 חודשים מאז האירוע הטראומתי, 22% המשיכו לקבל טיפול בוורפרין לעומת 78% שהפסיקו טיפול זה.

  • הפסקת הטיפול בוורפרין לא הייתה קשורה לסיכון מוגבר לשבץ או אוטם שריר הלב  – יחס סיכון של 0.99 ו-0.94 בהתאמה, ביחס לאלו שהמשיכו ליטול וורפרין.

  • הפסקת נטילת הוורפרין הייתה קשורה לירידה בסיכון לדימומים ושטפי דם גדולים עם יחס סיכון של 0.69 .

  • הפסקת הוורפרין הייתה קשורה בסיכון יחסי גבוה יותר לפקקת ורידים – יחס סיכון של 2.36

  • התאמה של משתנים דמוגרפיים, רמות סיכון וגורמי תחלואה נוספים, לא הביאה לשינוי משמעותי בתוצאות.

    Circulation 2005, doi:10.1161/01.CIR.0000163548.38396.E7

הערת המערכת: כדאי לזכור שמדובר במחקר רטרוספקטיבי ולכן להתייחס בזהירות למימצאים המעידים לכאורה על כך שניתן להפסיק טיפול בוורפרין לאחר אירוע טראומתי ללא העלאת הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים ואירועי שבץ משמעותיים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן