צריכה של theophylline ושל סטרואידים דרך הפה מעלה את הסיכון להפרעות קצב לבביות (Epidemiology)

חוקרים אמריקאיים וספרדים מדווחים כי מתוך כלל התרופות השונות המשמשות לטיפול במחלות מערכת הנשימה, הסבירות הגבוהה ביותר להעלאת הסיכון להפרעות קצב לבביות כרוכה בנטילה של theophylline ושל סטרואידים דרך הפה.

החוקרים מציינים כי מחקרים רבים מעידים על קשר בין תרופות לטיפול במחלות מערכת הנשימה לבין הפרעות קצב, אך המידע העולה ממחקרים אפידמיולוגיים איננו מלא.

בכדי להמשיך לחקור את הנושא, בחנו החוקרים את השימוש בתרופות לטיפול במחלות מערכת הנשימה בקרב 710 חולים שחוו הפרעת קצב וב-5000 נבדקי ביקורת מתאימים. הנבדקים נמצאו במאגר הנתונים של ה-UK General Practice Research והיו בגילאי 10-79 שנים.

החוקרים מוצאים כי לשימוש בסטרואידים בשאיפה לא היתה כל השפעה על הסיכון להתרחשות הפרעות קצב. לעומת זאת, נטילת סטרואידים דרך הפה, ובאופן מופחת גם שימוש קצר טווח ב-theophylline, נקשרו לסיכון מוגבר להתרחשות הפרעות קצב.

שימוש קצר טווח ב-theophylline ובסטרואידים דרך הפה העלו את הסיכון לפרפור עליות פי 1.8 ו-2.7, בהתאמה. שימוש קצר טווח ב-theophylline ושימוש ארוך טווח בסטרואידים דרך הפה העלו את הסיכון לטכיקרדיה על-חדרית פי 4.0 ו-2.1, בהתאמה. נטילה של סטרואידים דרך הפה ושל beta-adrenoceptors נקשרו לסיכונים מוגברים בשיעורים של 3.2 ושל 7.1 להתרחשות הפרעות קצב חדריות.

החוקרים מסבירים כי הממצאים מצויים בהתאמה לחשדות בנוגע להשפעות של הפרעות קצביות הכרוכות בנטילת theophyllines, להשפעות של טכיקרדיה על-חדרית הכרוכות הכרוכות בנטילת תרופות אנטי-מוסקריניות, ולהשפעות של הפרעות קצב חדריות הכרוכות בנטילת beta-adrenoreceptors. בנוסף, הם מציינים, נמצא קשר בין סטרואידים הניתנים דרך הפה לבין סוגים שונים של הפרעות קצב.

הם מסכמים כי פרפור עליות הוא שהשפיע על המספר הגדול ביותר של החולים, אך הפרעות הקצב החדריות הן שעלולות להיות ההפרעות החמורות ביותר.

לידיעה במדסקייפ

Epidemiology 2005;16:360-366.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן