סייפר יעיל ובטוח בטיפול במקרים של in stent restenosis (מתוך Circulation)

סטנט מצופה תרופה, סייפר, נמצא יעיל ביותר ובטוח בטיפול בהצרות חוזרת בתוך התומכן (In-stent restenosis ), כך עולה ממחקר המוצג כעת ב-Circulation .

הרקע למחקר הוא העובדה הידועה כי הצרות חוזרת בתוך סטנט ידועה לשמצה כקשה לטיפול ע”י התערבות צינתורית חוזרת בגלל הנטייה המיוחדת להתהוות חוזרת ועיקשת של המעטפת הפנימית. במחקר זה ניסו החוקרים לבחון אם שימוש בסטנט מצופה סירולימוס, הסייפר, עשוי להוות פתרון יעיל ובטוח לבעייה קשה זו.

המחקר תוכנן כמחקר פרוספקטיבי ורב מרכזי. נכללו בו 162 מטופלים עם הצרות תוך סטנט של עורק כלילי מקומי אשר היו עם אינדיקציה לביצוע התערבות חוזרת. המטופלים הוזמנו לבצע מעקב באנגיוגרפיה לאחר 6 חודשים.

נקודת הקצה המרכזית הייתה in-lesion late loss שתוצאתה הייתה של 0.08 מ”מ (49 + מ”מ) . הצרות בינארית חוזרת  במהלך 9 חודשי מעקב נמצאה בקרב 9.7% מהמשתתפים, אשר דרשה התערבות חוזרת אצל 7.4% בלבד. שיעור התמותה ב-9 החודשים היה 1.2%, ושיעור אוטמים לא קטלניים בשריר הלב היה 1.2%.

על בסיס תוצאות אלה מסיקים החוקרים כי שימוש בסטנט מצופה תרופה מסוג סייפר הינו יעיל ובטוח ביותר במטופלים הסובלים מהצרות חוזרת בתוך הסטנט. החוקרים סבורים שתוצאות המחקר מספקות רציונל לשימוש בסטנט מצופה תרופה בטיפול בהצרות חוזרת בתוך הסטנט.

Circulation. 2005;111:2107-2111

הערת המערכת: טרם פורסמו ההנחיות וההתוויות הסופיות של הסייפר בסל הבריאות, אך עכל בסיס מידע זה נראה שיש מקום גם לאינדיקציה זו של הצרות חוזרת בתוך הסטנט.

על הנסיון הישראלי בסייפר תוכלו להאזין ולצפות בהרצאותיהם של פרופ’ בנאי וד”ר אסאלי מתוך כנס האיגוד הקרדיולוגי האחרון, המוצגות כעת באתר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן