שיעור השמנת היתר בישראל – בדומה לארה”ב (IMAJ)

בישראל שיעור הסובלים מהשמנת יתר דומה ומקביל לזה הידוע בארה”ב. המגזר הסובל מהשמנת יתר באופן חריג בישראל הוא נשים ערביות מבוגרות שכ-70% מהן סובלות מהשמנת יתר.

כך עולה ממימצאי סקר ההשמנה הישראלי המתפרסם בגיליון אפריל של IMAJ. החוקרים בראשות ד”ר ליטל קינן-בוקר ביקשו למצוא את השכיחות של משקל יתר והשמנת יתר בקרב האוכלוסיה הישראלית, וזאת על בסיס המחקר הראשון שבוצע (הנקרא MABAT ) . לצורך כך החוקרים ביצעו עוד בשנת 1999-2000 מחקר שהתבסס על מדגם של 3,246 שייצג את האוכלוסיה הישראלית בגילים 25 עד 64.

המחקר הנוכחי כלל מימצאים אלה יחד עם נתונים מלאים של גובה ומשקל של 2,781 נסקרים. הנבדקים רואיינו ע”י הסוקרים אשר אף מדדו את משקלם וגובהם.

למעלה מ-50% מהמשתתפים היו נשים, מהן 76% יהודיות ו-24% ערביות. מרבית המשתתפים היו עם למעלה מ-12 שנות לימוד. מדד מסת הגוף, BMI , של 30 ומעלה היה שכיח יותר בקרב נשים מאשר גברים, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים.

שכיחות השמנת יתר עלתה עם גיל הנבדקים והגיע ל-22.4% בגברים ו-40.4% בנשים בגילאים 55-64 . שנות חינוך פחותות היו קשורות לרמות גבוהות יותר של BMI . בקרב נשים יהודיות עם השכלה אקדמית שיעור השמנת היתר היה של 13.6% בלבד, בעוד שבקרב נשים ערביות עם השכלה עממית בלבד השיעור הגיע ל-57.3%.

רגרסיה רב משתנית הראתה שהגיל הוא גורם משמעותי להשמנת יתר בגברים. לגבי נשים – גיל, השכלה (בקשר יורד)  ומוצא (ערבים ויוצאי ברית המועצות) היו גורמי סיכון משמעותיים להשמנת יתר. 

מסקנת החוקרים היא איפוא ששיעורי השכיחות של השמנת יתר בישראל דומים לאלה הידועים בארה”ב.

IMAJ 2005: 7: April: 219-223

הערת המערכת: נכון שבתחומים רבים אנו שואפים להיות “כמו באמריקה”…אבל דווקא בתחום זה ככל שנדמה פחות לאמריקאים, כן ייטב…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן