ה-EEMT (הערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות): קוים לדמותה (IMAJ)

בגיליון IMAJ של חודש אפריל 2005 מתפרסם מאמר סקירה/דיעה ע”י פרופ’ יהושוע שמר, מנכ”ל מכבי ולשעבר מנכ”ל משרד הבריאות. נושא הכתבה הוא השימוש ב-Economic evaluation of medical technologies או בקיצור EEMT .

הכותבים מסכמים את הצורך הגובר הקיים כיום במוסדות רפואיים כמו גם בראשי מערכות בריאות לעשות שימוש ב-EEMT . זאת לאור ההיצע הבלתי נדלה של פיתוחים טכנולוגים חדשים ויקרים, ומגבלות המשאבים הקיימות במערכות הבריאות.

בעיקר, מגדירים הכותבים, את החשיבות של יצירת מדדי העדפה ברורים ורציונליים. יש צורך לבצע הערכות עלות שימוש בטכנולוגיות, בהשוואה לטכנולוגיות קיימות וזמינות, ומנגד, להעריך את התועלת הנוספת שטכנולוגיות חדשות עשויות לספק למערכת. השימוש ב-EEMT עשוי וצריך להיות נרחב ונפוץ ע”י מוסדות רפואיים, חברות ביטוח, יצרנים, ומעצבי מדיניות בריאות לאומית.

הכותבים סוקרים במאמר את התפתחות השימוש ב-EEMT , המגבלות המעשיות הקיימות על יישומה, וכן גם את הבעיות האתיות שהשימוש ב-EEMT מעורר. לסיום מציינים הכותבים כדוגמא חיובית ליישום מוצלח של EEMT את משרד הבריאות הישראלי במסגרת עבודת ועדת סל הבריאות, המאפשר חלוקת משאבים אופטימלית.

IMAJ 2005: 7: April: 211-215

הערת מערכת e-Med : עם כל הכבוד שאנו רוכשים לפרופ’ שמר (וכמאמר המערכון – יש כבוד, אבל באמת..), ויחד עם ההסכמה שלנו לעיקרי הדגשים ומסקנות המאמר הקוראים למעשה לאמץ את ה-EEMT ככלי מרכזי וחשוב בקבלת החלטות הנוגעות לשימוש בטכנולוגיות רפואיות (ולצורך העניין, גם תרופה חדשה היא טכנולוגיה רפואית חדשה), הקביעה בסוף המאמר המביאה את משרד הבריאות הישראלי כדוגמא ומופת לאימוץ  ה-EEMT ככלי עבודה המאפשר הקצאת מקורות אופטימלית, היא במידה רבה הסחפות והגזמה רבתי…

אין ספק ואין חולק שבשנים האחרונות המתודולוגיה של קביעת סל הבריאות השתפרה והתפתחה באופן מרשים, במיוחד אם נשווה את הסיטואציה למצב שלפני חוק ביטוח בריאות חובה, כשכל קופת חולים פעלה לפי שיקוליה הספציפיים בלבד, ולא הייתה כל מתודולוגיה מסודרת לשיטת הגשה והערכה של הצעות להרחבת הסל.

אבל, נכון להיום, ונכון גם לסל 2005, אם כי יש לקוות שבסל 2006 כבר יהיה שיפור בנושא זה, אין עדיין שיטה סדורה ורציונלית של הערכת עלות/תועלת, כפי שבעצם מגדירים גם הכותבים במאמר את ה-EEMT .

קביעת הדירוג והתיעדוף של ועדת סל הבריאות מבוססת על מס’ פרמטרים לא ממש מדידים ומוחלטים, ואין למעשה שימוש במדד המקובל של עלות/תועלת (כשהוריאציה המקובלת ביותר בעולם היא תוספת העלות הנדרשת להשגת שנת חיים מתואמת איכות חיים או QUALY ). גם אין עדיין חובת הגשת בקשה לסל הבריאות הכוללת ניתוח כלכלי-רפואי המביא תוצאות אלה.

ויש דווקא דוגמאות למדינות אשר אימצו שימוש במודלים כלכליים/רפואיים, כמו קנדה, אוסטרליה ועוד, ולפי ההתרשמות והמידע שבידינו – נראה שהשיטה עובדת לא רע בכלל.

התחושה של רבים, וגם שלנו, שעדיין ועדת הסל נוטה לתת משקל יתר לטכנולוגיות “מצילות חיים”, שזו לכשעצמה הגדרה מאוד בעייתית. האם להאריך חיי חולה סרטן במס’ חודשים זו הצלת חיים, ולהשיג תוחלת חיים ואיכות חיים גבוהה יותר (ששווה במונחי QUALY) מס’ שנות חיים, זו לא הצלת חיים ? ומה צריך לבוא קודם מבחינת התעדוף ? טכנולוגיה שהשימוש משיג שנת חיים נוספת באיכות חיים מלאה (למשל ע”י איזון טוב יותר של מטופלים עם סוכרת או היפרכולסטרולמיה, או לחץ דם)  ב”השקעה” של 1,000 ש”ח , או תרופה לסרטן שיש להשקיע בה 50,000 ש”ח כדי להאריך חיי חולה ב-4 חודשים ?

אין ספק שאילו דילמות אנושיות קשות מאוד, אך דווקא שימוש ב- EEMT יכול להיות כלי עזר חשוב לראשי מערכת הבריאות. כלי אנליטי, רציונלי, “קר” , עמיד בפני לחצים של קבוצות לחץ, ראיונות נרגשים בטלויזיה, ופניות ישירות לנשיא, ראש הממשלה או שר הבריאות…אפשר, מותר ורצוי לקחת גם שיקולים נוספים, מעבר לתוצאות כלכליות/רפואיות שמספקת גישת ה-EEMT, אבל אסור לדעתנו לקבל החלטות, מבלי שנעשה שימוש בכלי עזר זה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן