אזיתרומיצין אינו מוריד את הסיכון לאירועי לב בסובלים ממחלה כלילית יציבה (NEJM)

מחקר חדש, נוסף יש לאמר, המתפרסם כעת ב-NEJM, שולל את האפשרות שטיפול מניעה שניוני באזיתרומיצין (azithromycin המוכרת גם בשמה המסחרי -אזניל) בחולים במחלת לב כלילית יציבה, מקטין את הסיכון להופעת אירועים קרדיאלים.

הרקע למחקר הוא הבסיס האפידמיולוגי, המעבדתי, מודלים של חיות ומחקרים קלינים קודמים המראים קיומו של קשר בין Chlamydia pneumoniae infection ואתרוג’נסיס. לצורך כך ניסו החוקרים לבדוק השפעת מתן של אזיתרומיצין למשך שנה.

השתתפו 4,012 מטופלים עם מחלת לב כלילית יציבה מתועדת אשר חולקו לשתי קבוצות שוות בגודלן  וקיבלו אקראית ובאופן כפול סמיות  600 מ”ג לשבוע של אזיתרומיצין או פלציבו.

המשתתפים היו במעקב לתקופה ממוצעת של 3.9 שנים, ב-28 מרכזים רפואיים בארה”ב.

נקודת הקצה המרכזית הייתה שילוב של מוות ממחלת לב כלילית, אוטם לא קטלני של שריר הלב, ביצוע של רהוסקולריזציה, או אשפוז כתוצאה מאנגינה לא יציבה. זו הופיע ב-446 מטופלים שהיו בקבוצת הטיפול הפעיל, וב-449 מטופלים שקיבלו פלציבו. לא היה איפוא הבדל ברמת הסיכון בין שתי הקבוצות בהתייחס לנקודת הקצה שלעיל. לא נמצאה גם כל ירידה בסיכון היחסי בהתייחס לתתי קבוצות שונות (מין, גיל, עישון, קיום מחלת סוכרת, או המצאות חיידק C. pneumoniae בתקופת הבסיס.

המסקנה איפוא היא שמתן של טיפול שבועי באזיתרומיצין למשך שנה, אינו מפחית את הסיכון של חולים במחלת לב כלילית יציבה לאירועים קורנוריים.

NEJM, Volume 352:1637-1645

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן