שימוש בCPAP בחולים היפוקסמיים לאחר ניתוח מוריד תחלואה

 מאת ד”ר שאול לב, עורך מדור טיפול נמרץ   

שיעור היפוקסמיה בחולים לאחר ניתוחי בטן עשוי להגיע ל30% עד 50%. רב החולים מסתדרים היטב עם חמצן אך עדיין כ10% מהחולים עלול לפתח אי ספיקה נשימתית המצריכה הנשמה מלאכותית.

תמט של חלקי ריאה נחשב לסיבה העיקרית  להופעת ההיפוקסמיה.

שימוש ב CPAP יכול לשפר אוורור וכתוצאה מכך חמצון בחולים מהסוג הזה בעקר על ידי מניעת תמטים.

קבוצה איטלקית בראשותו של ד”ר מרקו רניירי  בדקה האם שימוש מוקדם ב CPAP עשוי למנוע סיבוכים נשימתיים ובעקר את שיעור הנשמות.

המחקר נערך באופן אקראי ומבוקר על אוכלוסיית חולים שתוכננו לניתוח בטן בהרדמה כללית. בסיום הניתוח עברו החולים אקסטובציה וקבלו העשרת חמצן באמצעות מסכת וונטורי 30% .

חולים שלאחר שעה הראו יחס Pao2/Fio2 נמוך מ300 הוכנסו לפרוטוקול המחקר.

חולים עם מחלות ריאה או לב הוצאו מהמחקר.  על פי פרוטוקול המחקר החולים חולקו לשתי קבוצות.

בקבוצת הבקרה טופלו החולים  במסכת וונטורי 0.5 במשך 6 שעות. בקבוצת הניסוי טופלו החולים בCPAP בלחץ של 7.5 ס”מ מים עם העשרת חמצן סביב 50% למשך זמן זהה.

תוצאות המחקר הראו כי ב 209 החולים שעברו רנדומיזציה לא היו הבדלים ביו הקבוצות במאפייני הבסיס.

בעוד שבקבוצת הבקרה כ10% מהחולים נזקקו להנשמה מלאכותית הרי שבקבוצת הניסוי רק חולה אחד נזקק להנשמה (1%). הסיבה העיקרית להנשמה הייתה החמרה בהיפוקסמיה.

בנוסף נמצאו הבדלים בזמן השהייה הממוצע ביחידה לטיפול נמרץ ובשיעור הזיהומים (דלקות ריאה, ספסיס) . ההבדלים בתמותה לא הגיעו למשמעות סטטיסטית.

מסקנת החוקרים הייתה כי שימוש מוקדם בCPAP מיד לאחר ניתוח ולזמן קצר עשוי לשפר בצורה משמעותית צורך בהנשמה מאוחרת וסיבוכים זיהומיים .

מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים המראים כי שימוש מוקדם בCPAP במצבים של החמרה נשימתית עשוי להוריד שיעור הנשמות. יש לשים לב כי מדובר בפרוטוקול קצר הנמשך מספר שעות בלבד.

V.Squadrone et al. JAMA 2005;293:589-595                                                           

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן