שתייה מרובה בקרב רצי מרתון עלולה להיות מסוכנת (NEJM)

מסתבר, כך לפי מחקר חדש המתפרסם כעת ב-NEJM , ששתייה מרובה של מים ע”י ספורטאים המבצעים פעילות פיזית מאומצת, עלולה להיות מסוכנת.

הרקע למחקר הוא עדויות שהיפונתרמיה (תת נתרן בדם) התגלתה כבר כגורם חשוב למוות הקשור לפעילות ספורטיבית, וכגורם מסכן חיים בין רצי מרתון. החוקרים בחנו במסגרת מחקר קוהורט רצי מרתון והעריכו את הקשר להיפותרמיה כגורם סיכון.

החוקרים עקבו אחר המרתון שהתקיים בבוסטון בשנת 2002 תוך שהם מגייסים משתתפים יום או שניים לפני המירוץ עצמו. הנבדקים השלימו סקר שכלל תיאור דמוגרפי, והיסטורית אימון. לאחר המירוץ, הנבדקים סיפקו דגימת דם והשלימו שאלון שבו פירטו את צריכת הנוזלים שלהם וההשתנה במהלך הריצה. נבדק גם המשקל לפני ואחרי הריצה. החוקרים ביצעו רגרסיה רב משתנית כדי לזהות גורמי סיכון הקשורים להיפותרמיה.

מתוך 766 רצים, 488 רצים (64%), סיפקו דוגמת דם ראוייה לשימוש בקו הסיום. 13% מהם סבלו מהיפונתרמיה (שהוגדרה כריכוז נתרן של 135 ממ”ל לליטר או פחות), 0.6% סבלו מהיפותרמיה קיצונית (120 ממ”ל לליטר או פחות). באנליזה של משתנה אחד, היפונתרמיה  הייתה קשורה לעלייה משמעותית במשקל, צריכה של יותר מ-3 ליטרים של נוזלים במהלך הריצה, צריכה של נוזלים בכל מייל ריצה, זמן ריצה גבוה מ-4 שעות, מין נשי, ומדד מסת גוף נמוך.

בניתוח רב משתני, היפונתרמיה הייתה קשורה לעלייה במשקל (יחס סיכון של 4.2), זמן ריצה מעל 4 שעות (יחס סיכון של 7.4 ביחס לאלו שרצו בפחות מ-3.5 שעות), ו-BMI נמוך באופן קיצוני.

החוקרים מסכמים שהיפונתרמיה הינה גורם סיכון משמעותי לרצי מרתון חובבניים ושנזקה עלול להיות חמור. עלייה מהותית במשקל במהלך הריצה, זמן ריצה ארוך, ומסת גוף נמוכה היו קשורים להיפותרמיה, בעוד שמין נשי, הרכב הנוזלים שנצרכו, ושימוש בנוגדי דלקות לא סטירואידים (NSAID ) לא נמצאו כקשורים להיפונתרמיה.

Christopher S.D. Almond, Hyponatremia among Runners in the Boston marathon, NEJM,Volume 352:1550-1556

סקירה בנושא זה מוצגת גם בעיתון הארץ (ע”פ מאמר שפורסם בניו-יורק טיימס). הנקודות החשובות ממאמר זה הן:


  • ספורטאים שסובלים מהיפונתרמיה מאובחנים בטעות לפעמים כסובלים מהתייבשות ואז מקבלים עירוי נוסף שעלול להחמיר את מצבם.

  • יש טיפול פשוט ויעיל ברגע שיש אבחנה של היפונתרמיה: עירוי כמות קטנה של תמיסת מלח מרוכזת.

  • מומלץ לא לעצור באמצע ריצה ולשתות מס’ כוסות אלא תוך כדי ריצה כוס אחת בלבד

  • בסיום הריצה מומלץ לשתות רק לאחר הטלת שתן

לסקירה בהארץ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן