חימום מקומי יעיל כטיפול בלשמנייזיס של העור (Clin Infect Dis)

על-פי תוצאותיו של מחקר שבוצע באפגניסטן, חימום בשימוש בגלי רדיו מהווה טיפול חלופי יעיל, נסבל בצורה ברת-השוואה, ומהיר, בהשוואה לטיפול בלשמנייזיס עורי באמצעות חומרי אנטימוני.

החוקרים מסבירים כי רכיבי אנטימוני פנטה-וולנטיים, כמו sodium stibogluconate (או SSG), מומלצים כיום בטיפול בלשמנייזיס של העור, אך הם יקרים, עלולים לגרום לתופעות לוואי חמורות, ומחייבים מתן חיסונים כואבים לאורך תקופה ארוכה.

401 חולים הסובלים מנגע יחיד של לשמנייזיס עורי שנגרם על-ידי Leishmania tropica השתתפו במחקר בו נעשה שימוש בטיפול חימום יחיד, בהזרקת SSG ישירה לאתר הפגוע (5 זריקות כל 5-7 ימים) או בהזרקת SSG לשריר (פעם ביום, במהלך 21 ימים).

יחד עם הטיפול בחימום, יצרו גלי הרדיו חום בתוך הרקמה, עד לרמה של 50 מעלות צלזיוס במשך 30 שניות, דבר שגרם שחשף את טפילי הלשמנייה הא-מסטיגוטים לטמרפרטורה גבוהה מבלי להזיק לרקמה הבריאה מסביב להם.

החוקרים טוענים כי הטיפול בחימום נמצא יעיל כמו הזרקה ישירה של SSG לאתר הפגוע, ויעיל יותר מהזרקת SSG לשריר, כשאחוזי הריפוי המתאימים עמדו על ערכים של 69.4%, 75.3%, ו-44.8%.

יתר על-כן, משך הזמן עד להופעת ריפוי היה קצר באופן מובהק סטטיסטית במתן טיפול החימום, בהשוואה להזרקת SSG ישירה לאתר הפגוע ולהזרקת SSG לשריר (בממוצע 53 ימים, לעומת 75 ימים ולמעלה מ-100 ימים, בהתאמה).

החוקרים מציינים כי המחקר מעיד כי חימום מקומי עשוי להוות תחליף יעיל לטיפול האנטימוני בלשמנייזיס עורי ולהיות מאוד רווחי כלכלית באזורים שבהם הלשמנייזס העורי אנדמי ומספר החולים באזורים ממוקדים גבוה.

במאמר מערכת מצורף מצויין כי החולים במחקר נבחרו בקפידה, כשהם סובלים מנגע אחד שגודלו מוגבל. עוד נכתב כי טרם נבדק האם הטיפול בחימום יראה יעילות גם בפגעים גדולים יותר.

במאמר המערכת מוסבר כי כיום ברור שהטיפול בלשמנייזיס עורי רחוק מלהיות משביע רצון וכי עדיין חסר טיפול בטוח, כדאי ויעיל. הטיפול באמצעות חימום בגלי רדיו, נכתב, הוא צעד נוסף קדימה, אך עדיין ארוכה הדרך בפיתוחו של טיפול הולם.

לידיעה במדסקייפ

Clin Infect Dis 2005;40:1148-1158.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן