Salmeterol ו-Fluticasone מקלים במהירות על COPD (מתוך Thorax)

שימוש ב-fluticasone propionate או salmeterol לבד או בשילוב מקדם עלייה מהירה בשיא זרם נשיפה (PEF) בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). ד”ר וסטבו אמר כי תחילת הפעולה של שתי התרופות כשהן ניתנות יחד היא מהירה יותר מהצפוי.

דבר זה מצביע על כך כי יש מקום לשקול מחדש את המכניזם בו פועלות תרופות אלו ב-COPD.

ד”ר וסטבו ושותפיו ציינו בגיליון אפריל של Thorax כי קורטיקוסטרואידים ואגוניסט בטא 2 לטווח ארוך הינם יעילים ב-COPD, אך מעט ידוע על תחילת הפעולה.

החוקרים בדקו נתונים מ-1465 חולי COPD שהשתתפו במחקר של כפול סמיות במשך שנה. הם חולקו באקראי לקבלת טיפול 50 מיקרוגרם salmeterol פעמיים ביום, 500 מיקרוגרם fluticasone פעמיים ביום, 50 מיקרוגרם salmeterol ו-500 מיקרוגרם fluticasone פעמיים ביום או פלצבו.

לאחר יום טיפול, בהשוואה לפלצבו, PEF היה גבוה משמעותית בחולי salmeterol בלבד ובחולים שקיבלו טיפול משולב. הבדלים במדדי חוסר נשימה היו משמעותיים בקבוצת salmeterol לאחר יום ובקבוצת הטיפול המשולב לאחר יומיים.

לאחר יומיים, PEF בקבוצת fluticasone היה גבוה יותר מקבוצת הפלצבו. לאחר שבועיים, בהשוואה לפלצבו, הבדלי PEF היו 16 ליטר לדקה למטופלי salmeterol, כ-11 ליטר לדקה למטופלי fluticasone, ו-27 ליטר לדקה לטיפול משולב.

לכל הטיפולים, ההשפעה על PEF לאחר שבועיים היתה ברת השוואה לזו שנראתה בסוף המחקר.

המשמעות לרופא היא שתגובה מוקדמת עשויה לשמש סמן למטופל שיפיק תועלת מטיפול ממושך. עם זאת, יש להבהיר נושא זה במחקרים נוספים.

Thorax 2005;60:301-304.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן