שימוש בטיפול משולב של tacrolimus/MMF בטוח ויעיל יותר במושתלי לב

על-פי תוצאותיו הסופיות של מחקר גדול, רב-מרכזי, אקראי ומבוקר, מתן שילוב של tacrolimus ושל mycophenolate mofetil (או MMF) כרוך בפחות מקרי דחיה ובפרופיל תופעות לוואי טוב יותר בחולים מושתלי לב, בהשוואה לטיפולים מדכאי חיסון אחרים השכיחים בשימוש. הממצאים תוארו במהלך הכנס השנתי ה-25 של ה-International Society for Heart and Lung Transplantation (ה-ISHLT).

החוקר שהציג את הממצאים, ד”ר Kobashigawa, מסביר כי נראה ששילוב ה-tacrolimus/MMF הוא המרשם היעיל ביותר עם שכיחות מקרי הדחיה הנמוכה ביותר והפרופיל המועט ביותר של תופעות הלוואי, בהשוואה למרשם הטיפול של tacrolimus/sirolimus ושל cyclosporine/MMF.

הוא מציין כי הממצאים מעידים על שיעור נמוך באופן מובהק סטטיסטית של מקרי דחית שתל המחייבים מתן טיפול בקבוצת ה-tacrolimus/MMF בהשוואה לקבוצת ה-cyclosporine/MMF.

בראיון למדסקייפ אמר החוקר כי גם בקבוצת ה-tacrolimus/sirolimus נמצאה גם שכיחות נמוכה באופן מובהק של מקרי דחיה, אך הטיפול נקשר ביותר תופעות לוואי, בעיקר אי-ספיקת כליות והיפר-ליפידמיה. הוא מסביר כי יתכן שיש להתשמש במינונים נמוכים יותר של tacrolimus כאשר הוא ניתן בשילוב עם sirolimus.

מינון ה-tacrolimus עמד על 2-4 מ”ג ליום בשתי מנות נפרדות, עם רמת מטרה של 10-20ng/mL בשלושת החודשים הראשונים, ואז של 5-15ng/mL במהלך חודשים 4-12 למחקר.

במחקר נכללו 343 מושתלי לב ב-28 מרכזים בארצות-הברית בין נובמבר 2001 ליוני 2003. הנבדקים היו ברובם גברים (יותר מ-73% בכל אחת מקבוצות המחקר) וברובם ממוצא לבן (לפחות 80% מהנבדקים).

כעבור 12 חודשים, עמדה שכיחות מקרי הדחיה שחייבו מתן טיפול על 35% בקבוצת ה-tacrolimus/MMF, על 42.1% בקבוצת ה-tacrolimus/sirolimus, ועל 59.6% בקבוצת ה-cyclosporine/MMF (ערך P < .001). בנוסף נמצאה מגמת נטייה לירידה בשכיחות הדחיה התאית (בדרוג ISHLT של 3A ומעלה) ולפחות מקרי פיצוי המודינמי שחייבו טיפול (כ-24.3% בקבוצת ה- tacrolimus/MMF, כ-22.4% בקבוצת ה-tacrolimus/sirolimus ו-33.3% בקבוצת ה-cyclosporine/MMF; ערך P = .056).

למחקר לא היה כוח מספק בכדי למצוא הבדל בשיעור ההשרדות של החולים בקבוצות השונות.

זיהומים ויראלים היו שכיחים פחות באופן מובהק סטטיסטית בקבוצת ה-tacrolimus/sirolimus (שיעור של 8.3%), בהשוואה לקבוצת ה-tacrolimus/MMF (שיעור של 20.4%) ולקבוצת ה-cyclosporine/MMF (שיעור של 20.2%; ערך P = .016), כולל שכיחות נמוכה באופן מובהק של זיהומי cytomegalovirus (ערך P = .009).

למרות מתן טיפול באמצעות תרופות המפחיתות את רמות הליפידים, הופיעו מקרים רבים יותר של היפר-ליפידמיה בקבוצת ה-cyclosporine/MMF, בהשוואה לכל אחת מקבוצות ה-tacrolimus. בנוסף, בקבוצת ה-tacrolimus/MMF נתקבלו תוצאות טובות יותר באופן מובהק סטטיסטית בנוגע לתיפקוד הכלייתי בחולים.

ד”ר Kobashigawa מסביר כי בסך הכל, מעידות התוצאות שטיפול משולב של tacrolimus/MMF טוב ויעיל וכי למרות זאת יש להשתמש במרשם המתאים לכל מקרה ולהתחשב בתופעות הלוואי שעמן יודעת הרפואה להתמודד.

ד”ר Kobashigawa מאמין כי יש להמשיך ולחקור את שלושת הטיפולים המשולבים באמצעות מחקרים גדולים יותר, ואולי אף לבדוק את השפעות שינוי מינוני ה-tacrolimus כאשר הוא ניתן יחד עם תרופות כמו sirolimus.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן