מועצת הבריאות אישרה את הרחבת סל הבריאות (YNET)

היום התכנסה מועצת הבריאות ואישרה את המלצות ועדת סל הבריאות להרחיב את הסל במסגרת התקציב שאושר ע”י הממשלה, בסך 350 מיל’ ש”ח. רשימת ההרחבות כוללת 53 תרופות וטכנולוגיות רשימות 1 ו-2 (לפי סדר עדיפות) שפורסמו כבר כאן בקישור זה. עוד נמסר שנוספו עוד 20 מיל’ ש”ח לסל, “תרומת” מפלגת שינוי.

תרופת האווסטין שזכתה לכותרות בעקבות ההודעות על  אי הכללתה תצורף לסל אך באופן חלקי שיאפשר מימון של הטיפול לרק חלק מהחולים כשהיתרה אמורה להיות ממומנת ע”י הקופות עצמן או תרומות חיצוניות.

לדיווח ב-YNET

הערת המערכת: תרגיל קטן בחשבון…350 מיל’ הש”ח שאושרו אמורים לממן את רשימת ה-53 תרופות טכנולוגיות לשנה. כלומר, לוקחים את העלות לחולה לשנה של כל תרופה/טכנולוגיה ברשימה ומכפילים במס’ החולים המוערך. הסיכום של כל הרשימה אמור להסתכם ב-350 מיל’ ש”ח. יש שאלות רבות לגבי אופן חישוב העלות לחולה (עלות ברוטו ? עלות נטו בקיזוז הטיפולים החלופיים שהתרופה/טכנולוגיה חדשה מחליפה/חוסכת ?), אבל הנקודה שרצינו להעלות כאן מתייחסת לאורך התקופה – שנה. כידוע לכולם, אנו כבר באפריל. ב-1/1/06 אמור להיות תקציב חדש, וגם הרחבה חדשה של סל הבריאות עם תקציב נוסף, אם וכאשר. זאת אומרת שאם הקופות אכן יקבלו במהלך 2005, מאפריל ועד דצמבר 350 מיל’ ש”ח, וכל שאר החישובים מדוייקים, בפועל ההוצאה על אותה הרחבת סל תהיה רק, בממוצע, כ-262 מיל’ ש”ח. לאן הולכת היתרה של קרוב ל-90 מיל’ ש”ח ? אם למישהו יש פתרון למשוואה – נשמח לשמוע…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן