‘תרמומטר מצוקה’ מסייע באיתור מצוקות בקרב חולי סרטן (Cancer)

על-פי תוצאותיו של מחקר רב-מרכזי שפורסמו לאחרונה, נמצא ‘תרמומטר המצוקה’ (DT), שפותח על-ידי החוקרים, יעיל בהשוואה למדדים מורכבים יותר באיתור מצוקה בקרב חולי סרטן.

בהתבסס על עדויות הקובעות שלעיתים קרובות מצוקה פסיכולוגית איננה מוכרת כבעיה למרות שכיחותה בקרב חולי סרטן, ממליצים הקוים המנחים לטיפול לאתר חולים הסובלים ממצוקה, כותבים החוקרים. זיהוי הצורך באמצעים לסריקה מהירה ואיתור מצוקה בקרב חולי סרטן גרם לחוקרים לפתח את ה-DT המכיל סקאלת דרוג. במסגרת הבדיקה מתבקשים החולים לדרג את דרגת המצוקה שהם חשים באמצעות סקאלות הנעות מדרוג 0 (“אין מצוקה”) לדרוג 10 (“מצוקה קיצונית”).

במחקר השתתפו 380 חולים שמצבם הוערך באמצעות ה-DT, באמצעות רשימה סטנדרטית לזיהוי הימצאותן או העדרן של 34 בעיות, באמצעות סקאלת החרדה והדיכאון בבית החולים (HADS) המכילה 14 פריטים, ובאמצעות רשימת סימפטומים מקוצרת  (BSI-18), המכילה 18 פריטים. ב-HADS וב-BSI-18 הושגו ערכי הפחתה לזיהוי מצוקה קלינית משמעותית.

באנליזה של עקומת ה-receiver operating characteristic (או ROC) של דרוגי ה-DT נתקבל שטח המצוי מתחת לעקומה המעיד על דיוק כללי טוב בהשוואה לדרוג ההפחתה של ה-HADS ושל ה-BSI-18 (ערכים של 0.80 ושל 0.78, בהתאמה). אנליזת ROC גם מעידה כי לערך הפחתה של 4 ב-DT רגישות וספציפיות אופימלית, בהשוואה לערכי ההפחתה של ה-HADS ושל ה-BSI-18. בהשוואה לחולים שבהם התקבלו ערכי הפחתה נמוכים מ-4 באמצעות ה-DT, בחולים שבהם התקבלה ערך של 4 ומעלה נמצאה סבירות גבוהה יותר להיות נשים, להימצא במצב תפקודי ירוד יותר, ולדווח על בעיות מעשיות, משפחתיות, רגשיות ופיזיות  (P </= .05).

החוקרים כותבים כי הממצאים מאשרים שמדד ה-DT מוצלח בזיהוי מצוקה וכי דרוג הפחתה של 4 ב-DT העלה ערכי רגישות וספציפיות אופטימליים באוכלוסית חולי הסרטן הכללית בהשוואה לדרוגי ההפחתה במדדים המורכבים יותר. הם מוסיפים כי השימוש בדרוג זה איפשר זיהוי חולים המוטרדים ממגוון בעיות העשויות לשקף מצוקה נפשית.

מגבלות המחקר כוללות העדר יחסי של גיוון בגזע, במוצא האתני, ברמת ההשכלה ובמצב הסוציו-אקונומי של החולים; העדר אימות של דרוג ההפחתה 4 ב-DT במדגם שני של חולים; והעדר יכולת להעלות מסקנות בנוגע ליתרון הקליני הנובע מאיתור המצוקה.

החוקרים מסכמים כי נושא היתרון הקליני באיתור מצוקות בקרב חולי סרטן שנוי במחלוקת וכי נטען שחיפוש אחר מצוקות אינו יכול לאפשר זיהוי יעיל של מורבידיות נפשית שאיננה מטופלת במסגרת מתן שרותי הרפואה האונקולוגית ולכן לא יועיל בשיפור התוצאות בחולים.

לידיעה במדסקייפ

Cancer. 2005;103:1494-1502

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן