מתן omalizumab משפר את הבקרה על מצב המחלה בחולים הסובלים מאסטמה חמורה ועיקשת (Allergy)

תוצאות מטה-אנליזה שנערכה לשבעה מחקרים מעידות כי מתן omalizumab, נוגדן מונוקלונלי אנטי-IgE, מפחית באופן מובהק סטטיסטית את החמרות מצב האסטמה ואת השימוש בשירותי היחידה לטיפול חירום בקרב חולים הסובלים ממחלה שלא הושגה בהם בקרה הולמת למרות הענותם לקוים המנחים של הטיפול.

החוקרים כותבים כי חולים אלה מצויםבסיכון גבוה להתרחשות החמרות רציניות ולתמותה הקשורה במחלת האסטמה וכי מתן omalizumab עשוי למלא תפקיד חשוב במסגרת הטיפול.

החוקרים אספו מידע מתוך שבעה מחקרים בכדי לבדוק את השפעת ה-omalizumab על ההחמרות במצב האסטמה בחולים הסובלים ממחלה חמורה ועיקשת. באנליזה נכללו 5 מחקרים כפולי-סמיות המשווים מתן omalizumab כתוספת לטיפול הנוכחי באסטמה למתן פלצבו ו-2 מחקרי open-label המשווים מתן omalizumab כתוספת לטיפול הנוכחי באסטמה להמשך במתן הטיפול הנוכחי בלבד.

במחקרים השתתפו 4308 חולים. 2511 מהם קיבלו טיפול באמצעות omalizumab. מעל 90% מהנבדקים נמצאו מתאימים לקריטריונים להגדרת אסטמה חמורה ועיקשת על-פי סיווג ה-Global Initiative for Asthma 2002.

הטיפול ב-omalizumab הפחית את שיעור החמרות האסטמה ב-38.3%, תוצאה בעלת מובהקות סטטיסטית, בהשוואה לטיפולי הביקורת. כמו כן הפחית מתן טיפול ה-omalizumab בשיעור של 47% את השיעור הכללי של הביקורים ביחידה לטיפול חירום (p < 0.0001  בשני המקרים).

יעילות הטיפול בהפחתת ההחמרות במצב האסטמה לא הושפע מגיל החולה, ממינו, מרמות ה-IgE בסרום בתחילת הניסוי או ממינון הטיפול. היתרון הבולט ביותר של טיפול ה-omalizumab הופיע בקרב חולים שבהם נתקבלו ערכי ה-FEV1 הנמוכים ביותר.

החוקרים מסכמים כי מדובר בממצאים חשובים בנוגע לאוכלוסית חולים קשה לטיפול זו. הם ממליצים לשקול את הוספת טיפול ב-omalizumab לטיפול הקיים בחולים הסובלים מאסטמה שאיננה מבוקרת כראוי למרות מתן הטיפול.


Allergy 2005;60:302-308.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן