המלצה לעיון במאמר מעתון הארץ: הקופה לוחצת החולה נפגע

במאמר זה שנכתב ע”י ד”ר זאב וינר הוא מתאר את הדילמה שבה מצוי הרופא הנדרש מצד אחד לרצות את הארגון בו הוא מועסק, ומאידך לספק למטופל שלו את הטיפול הטוב ביותר האפשרי.

הכותב מביא מס’ דוגמאות וסיטואציות ומתמקד בעיקר בקונפליקט בין הנחיות קופות החולים להעדיף תרופות וטיפולים זולים, לבין הרצון לספק טיפולים איכותיים ויקרים יותר.

הכותב מסכם בהמלצה שלא להפעיל אמצעי ענישה מצד הארגונים המעסיקים את הרופאים, אלא לספק הדרכה וכלים להתמודדות עם הקונפליקט.

למאמר – מומלץ לקרוא גם כמה מתגובות הקוראים למאמר בהארץ. הקוראים כאן מוזמנים גם להגיב ולהתייחס ע”י “כתוב תגובה”.

הערת המערכת:  סל הבריאות אמור היה להפחית בצורה משמעותית את הקונפליקט של הרופאים כפי שמתואר כאן. תרופה הנמצאת בסל הבריאות באינדיקציה הרלבנטית, גם אם אינה “תרופת הבחירה” של הקופה בה מועסק הרופא , יכולה להרשם ע”י הרופא כאשר הוא סבור שזאת התרופה המספקת לחולה שלו את התוצאה הטיפולית האופטימלית. למיטב הבנתנו את החוק, קופה אינה יכולה ל”העניש” רופא הבוחר לטפל בתרופה הנמצאת בסל הבריאות, גם אם אינה התרופה המועדפת על הקופה, ועליה אף לכבד את דרישתו לספק את התרופה הספציפית שבה בחר. מצד שני כמובן צריכה להיות סיבה רפואית מקצועית טובה לרופא ל”התעקש” על תרופה מסויימת ולא אחרת, שמן הסתם היא יקרה יותר מתרופות תחליפיות. אנו בהחלט מסכימים עם המלצת המחבר כי יש לעודד הדרכה והכוונה מצד המעסיקים ולהמנע מהוראות דרקוניות, ענישה וכד’. נראה גם שזה הקו המנחה את מרבית הקופות היום. בכללית ש”הואשמה” בעבר כגוף המוציא חדשות לבקרים “פקודות” של מה “מותר ואסור” לרשום פועל מזה מס’ שנים הקמ”ר (קידום מידע רפואי) שתפקידו להעביר את המידע על תרופות הבחירה בדרך של שכנוע והסברים מתאימים. יכול להיות שיש גם מקום להרחיב את הידע של רופאים בתחום כלכלת הבריאות, כדי לאפשר להם להבין טוב יותר את התמונה הרחבה יותר, שכוללת גם את האספקטים והאילוצים הכלכליים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן