הזיהום המנינגוקיאלי בישראל: נתונים אפידמיולוגים רב שנתיים (משרד הבריאות)

לאור הידיעות המטרידות האחרונות על מקרי התחלואה כתוצאה מפגיעת חיידק המנינגוקוקס, לרבות מקרה מוות אחד של תינוק, ביקשנו ממשרד הבריאות מס’ נתונים אפידמיולוגיים. להלן עיקר הנתונים הנוגעים לתחלואה זו:

  • מהם נתוני התחלואה לפי שנים ?

  •       שנה                          מס’ מקרים

    2000                                                                    63

    2001                                                                    76

    2002                                                                    61

    2003                                                                    49

    2004                                                                    68

        כ- 50% מכלל המקרים הם בגילאי 0-4 שנים.

  • מהו שיעור התמותה ? בעשור האחרון שיעור התמותה מהחיידק  היה בממוצע 6.4% (כ- 6 מקרים לשנה).
  • האם מדובר במוקדים קבועים ? מתחילת שנת 2005, לא נמצא קשר אפידימיולוגי בין מקרי התחלואה בחיידק המנינגוקוק. המקרה היחיד שבו נמצא קשר בתחלואה הוא שתי האחיות מחולון שאושפזו בבי”ח וולפסון ושני ילדים נוספים מחולון.  משרד הבריאות ממשיך לעקוב אחר המקרים.
  • באיזה שיעור מהמקרים ניתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לסביבת הנדבקים ? כל מקרה נבחן לגופו. כמות המגעים המקבלים טיפול מונע תלוי במגעים הקרובים שהיו לכל חולה וחולה, בהתאם לכך מבצעת לשכת הבריאות המחוזית חקירה אפידימיולוגית מאתרת את המגעים הקרובים ומחלקת להם טיפול תרופתי.

  • תודנתנו לדוברות משרד הבריאות על העברת הנתונים המהירה.

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

    האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

    מקור: Journal of Clinical Medicine
    פרופ' שחף שיבר
    פרופ' שחף שיבר
    אין תגובות|14/09/2025

    אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

    מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

    מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

    מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|05/09/2025

    ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

    הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

    הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|05/09/2025

    התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

    טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

    טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|02/09/2025

    המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן