המלצה בכנס ה- ACC 2005 לגבי שימוש במינון נמוך של אספירין

לקראת השעות האחרונות של כנס ה- ACC 2005, יצאה אזהרה נוספת שהתייחסה לטיפול נוגד טסיות כטיפול מונע לאירועים קרדיו-ווסקולריים: כאשר רושמים מינון יומי של אספירין (ASPIRIN), מינון נמוך בטוח יותר לשימוש.

אזהרה זו היא המסקנה העולה מניתוח סטטיסטי מקיף של 31 מחקרים רנדומליים עם השוואה לפלצבו. המחקרים כללו נתונים על 192,036 חולים.

לפי החוקרים, אין כל עדות מחקרית כי מינון גבוה יותר של אספירין, יעיל יותר ממינון של פחות מ- 100 מ”ג ליום. החוקרים טוענים, כי עד שיוכח אחרת במחקרים שיידרשו לנושא, מינון של פחות מ- 100 מ”ג יכול להיחשב כיעיל למניעה ראשונית ושניונית.

בתשעה מבין 31 המחקרים שנסקרו, החולים קיבלו פחות מ- 100 מ”ג אספירין ליום, ב- 8 מחקרים החולים קיבלו בין 100-200 מ”ג אספירין ליום, וב- 19 מחקרים החולים קיבלו יותר מ- 200 מ”ג אספירין ליום.

נמצא, כי שיעור הדימומים החמורים בקרב חולים שטופלו במינון האספירין הנמוך ביותר, היה פחות מ- 1.5%. שיעור זה גדל ל- 1.56% בקרב החולים שטופלו במינון בינוני, וליותר מ- 5% בקרב החולים שטופלו במינונים הגבוהים ביותר.

החוקרים מדווחים עוד, כי שיעור הדימומים הכולל עלה ככל שמינון האספירין עלה. ממצא מעניין שנתגלה בניתוח הנתונים הראה, כי הסיכון לדימום מוחי היה רב יותר בחולים שטופלו במינון בינוני (0.5%), בהשוואה לחולים שטופלו במינון גבוה (0.2%). החוקרים שיערו כי מדובר בעיוות של תוצאות, הנובע ממודל המחקרים שעסקו בטיפול במינון בינוני.

לפי קרדיולוג בכיר שדיבר בכנס, המחקר מספק הוכחות התומכות בטיפול באספירין במינון נמוך, מלבד במקרים בהם יש התוויות ברורות לטיפול במינון גבוה.

ACC 2005 Annual Scientific Session: Abstract 870-7. Presented March 9, 2005.

 

לידיעה המלאה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן