מתוך ה-ACC : קואנזים Q10 עשוי למנוע כאבי מיופתיים במטופלים המשתמשים בסטטינים וסובלים מתופעות לואי של כאבי שרירים

ע”פ מחקר שהוצג השבוע ב-ACC ה-54 בפלורידה, מטופלים עם מיופתיה משמעותית אשר מטופלים בסטטינים יהנו מירידה משמעותית בכאב מיופתי לאחר 30 יום של צריכה של קואנזים Q10 .

ד”ר פטריסיה קלי מהמרכז הרפואי של סטוני ברוק מניו-יורק ביצעה מחקר אקראי מבוקר וכפול סמיות שבו השתתפו 41 מטופלים בסטטינים עם כאבים מיופתיים, שבו צרכו המטופלים במשך 30 יום תוספי תזונה של ויטמין E במינון של 400 IU או 100 מ”ג של קואנזים Q10 .

ד”ר קלי הסבירה בהרצאתה שטיפול בסטטינים מפחית אירועים קרדיאלים ותמוצה, אך קיימים דיווחים על תופעות לואי, ובעיקר מיופתיה, נזק לשרירים הקשור לעלייה ברמת הקריאטינין פוספוקינאז, והפרעות בתפקוד הכבד.

החוקרים ביקשו לבדוק אם שימוש בקואנזים Q10 עשוי לשפר את ההפרעות הקשורות לשרירים של מטופלי סטטינים עם בעיות אלה. הם מוסיפים שבמידה ותוספי Q10 יגלו יעילות בהורדת הסימפטומים של מיופתיה במטופלים אלה, ייתכן וזה אפשרי שהמטופלים יוכלו להמשיך מהתועלת של שימוש בסטטינים תוך הפחתת תופעות הלואי השליליות.

במחקר שתי קבוצות הטיפול היו דומות מבחינת הפרמטרים הדמוגרפים והקלינים.

התוצאות לפני ואחרי בשתי הקבוצות היו: בקבוצת הויטמין E רק ב-3 מתוך 20 היה שיפור בסימפטומים, לעומת 18 מתוך 21 המטופלים בקואנזים Q10 . ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית. לא היה הבדל מובהק סטטיסטי ברמות הקריאטינין פוספוקינאס בשתי הקבוצות, ולרמות אלה לא היה גם מתאם עם חומרת הכאבים. 

לקואנזים Q10 לא הייתה כל השפעה על רמות הליפידים והוא היה בטוח ונסבל היטב. מחקר זה מעודד את השימוש בקואנזים Q10 במניעת כאבים מיופתיים במטופלים הנוטלים סטטינים, מסכמת ד”ק קלי את מימצאיה. חוזקו של המחקר בכך שהשיג גם 100% היענות, וזאת במסגרת כפולת סמיות, שימוש בסרגלי כאב ותקופה של 4 שבועות כדי להבטיח ספיגה מספיקה של הקואנזים Q10.

[Presentation title: Coenzyme Q10 Improves Myopathic Pain in Statin-Treated Patients. Abstract 1001-117]

לדיווח ב-docguide

הערת המערכת: כפי שדווח לאחרונה במחקר שפורסם ב-  JAMA ונסקר אצלנו במסגרת הג’ורנאל קלאב 431 ,(מאמר בתשלום, למעט מנויי הג’ורנאל)  הסיכון לתופעות לואי של כאבי שרירים מנטילת סטטינים גדל ככל שהמינונים גבוהים יותר, וכן נמצא ששימוש של סטטינים במשולב עם פיברטים (שילוב נפוץ יחסית) מעלה את הסיכון לתופעות אלה. המחקר הזה, בהנחה שגם יאומת במחקרים רחבים יותר וכן גם במטופלים המקבלים טיפול משולב עם פיברטים, מספק מידע חשוב על האפשרות לעשות שימוש בקואנזים Q10 . מכיוון שככל הידוע מדובר בתוסף תזונה ללא תופעות לואי מזיקות ואולי אף יתרונות בריאותיים אחרים, נראה שזו יכולה להיות גישה יעילה ובטוחה למניעת תופעת הלואי הזו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן