מנת העמסה של 600 מ”ג קלופידוגרל לפני PCI בטוחה ומפחיתה את הסיכון ל-MI בהשוואה למנת העמסה סטנדרטית של 300 מ”ג (Circulation)

ע”פ מחקר המתפרסם במהדורה המקוונת המוקדמת של Circualtion מנת העמסה של 600 מ”ג קלופידוגרל (clopidogrel – Plavix ) לפני ביצוע של PCI היא בטוחה ויעילה יותר מאשר מנת ההעמסה המקובלת של 300 מ”ג.

הרקע לקיום המחקר הוא העובדה שטרם נעשה מחקר התערבותי אקראי שבדק את שתי רמות ההעמסה הנ”ל באופן מבוקר, למרות עדויות קודמות לכך שמנה אגרסיבית יותר עדיפה.

החוקרים עקבו אחר 255 חולים אשר עברו PCI ואשר חולקו באופן אקראי לקבוצה שקיבלה לפני ה-PCI מנה של 600 מ”ג ולקבוצה של 300 מ”ג, אשר ניתנה 4-8 שעות לפני הפרוצדורה.

רמות הקריאטינין קינאס MB , טרופונין I , ומיוגלובין נבדקו במצב הבסיס וכן 8 ו-24 שעות לאחר ביצוע הפעולה. נקודת הקצה במחקר הייתה אירעות של מוות או אוטם שריר הלב ( MI ) או צורך לביצוע רהוסקולריזציה בעורק המטרה במהלך 30 יום לאחר ההתערבות.

נקדות הקצה המשולבת נמצאה בקרב 4% מקבוצת ה-600 מ”ג קלופידוגרל, ו-12% בקרב קבוצת ה-300 מ”ג, עם מובהקות סטטיסטית של p=0.041 . כמו כן כל הסמנים הביולוגים של MI היו נמוכים משמעותית בקבוצת המינון הגבוה.

נקודות הקצה הבטיחותיות היו דומות בשתי הקבוצות. בניתוח רב משתנים קבוצת ההעמסה הגבוהה היתה קשורה עם ירידה בסיכון של 50% ל-MI , מובהקת סטטיסטית. יתרון נוסף נמצא בקבוצה שקיבלה גם את המינון הגבוה של 600 מ”ג וגם סטטינים – בקבוצה זו הירידה בסיכון ל-MI לעומת קבוצת המינון הנמוך ללא סטטינים הייתה של 80% .

החוקרים מסכמים איפוא שמנת העמסה של 600 מ”ג הנתנת 4-8 שעות לפני PCI הינה בטוחה, ובאופו משמעותי מפחיתה את הסיכון ל-MI בהשוואה למנת ההעמסה המקובלת של 300 מ”ג. החוקרים סבורים שתוצאות מחקר זה עשויות להשפיע על הנוהלים וההמלצות לטיפול ב-PCI באשר למתן טיפול אנטיפלטלטי מקדים לפני רהוסקולריזציה מלעורית.

Circulation 2005, doi:10.1161/01.CIR.0000161383.06692.D4

.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן