הקאות חמורות במהלך ההריון גורמות סיכון משמעותי לאם ולילוד (ACPM)

הסיכון ללידה מוקדמת, לידת עובר במשקל נמוך, וכן סיבוכים קדם ואחר לידתיים עולים בקרב אימהות שמאושפזות בעקבות בחילות בוקר (hyperemesis gravidarum ) לעומת נשים בהריון שאינן מאושפזות בשל סיבה זו. ד”ר מישל סולטיס ממרכז רפואי מדיגן בטקומה וושינגטון, ואמילי ברונסון מאונ’ וושינגטון בסיאטל הציגו ממצאים אלו בכנס האמריקאי השנתי לרפואה מניעתית.

שתי החוקרות הסבירו כי בחילות בוקר, או הקאות חמורות במהלך ההריון, דורשות אישפוז לעיתים קרובות. נשים אלו סובלות בירידה בנפח, הפרעה מטבולית וירידה במשקל. מצב זה משפיע על 0.1%-2% מהנשים ההרות ועשוי לנבוע מבעיה הורמונלית, אי סדירות אוטונומית או פגיעה מכנית.

בגלל המחסור התזונתי הקשור בבחילות הבוקר, מניחות החוקרות כי זה עשוי להיות קשור לפתולוגיות בשיליה, לידה מוקדמת, משקל יילוד נמוך ועלייה באבנורמליות עובריות. בכדי להעריך השפעות של בחילות בוקר על קשיים בהריון, סיבוכי לידה ותוצאות שליליות ביילוד, פיתחו החוקרות מחקר קוהורט רטרוספקטיבי מבוסס אוכלוסיה.

נתוני לידה ואישפוז ממדינת וושינגטון בין 1987 ל-2002 נבדקו. החוקרות זיהו 4,808 נשים הרות שאושפזו עם בחילות בוקר במוסד לא ממשלתי. רישומי הנשים הושוו לאלא של 9,616 אמהות שנבחרו באקראי ולא אושפזו בשל בחילות בוקר. שתי הקבוצות נבדקו שוב שנה לאחר הלידה. הריון שהסתיים במות העובר, הריון מרובה לידות או לידה במוסד ממשלתי הוצאו מהמחקר. אנליזה מורכבת שימשה להערכת ההשפעה של בחילות בוקר על ההריון, הלידה וההשפעות על העובר.

תוצאות האנליזה הראו כי לנשים שאושפזו בעקבות בחילות בוקר היתה עלייה בסיכון לקדם רעלת הריון בהשוואה לאלו שלא אושפזו. מהנשים עם בחילות בוקר, 5.7% סבלו מקדם רעלת הריון בהשוואה ל-4.3% בנשים ללא רעלת הריון (סיכון יחסי , 1.3; 95% רווח בר סמך, 1.1-1.6).

בנוסף, נשים עם בחילות בוקר נזקקו לימי אישפוז נוספים לאחר לידה רגילה וניתוח קיסרי. בקרב הלידות הרגילות בשתי הקבוצות, 7% מקבוצת בחילות הבוקר נדרשה לאישפוז ארוך יותר משלושה ימים בהשוואה ל-4% בקבוצת הביקורת (סיכון יחסי 1.8; 95% רווח בר סמך, 1.5-2.1), בדומה, בקרב הניתוחים הקיסרים, 12% מקבוצת בחילות הבוקר נזקקו לאישפוז ארוך יותר ו-6.4% מקבוצת הביקורת (סיכון יחסי 2; 95% רווח בר סמך, 1.5-2.7).

תינוקות שנולדו לקבוצת בחילות הבוקר היו בעלי סבירות גבוהה יותר לשקול פחות מ-2500 גרם (6.4% מהתינוקות בקבוצת בחילות הבוקר לעומת 4.7% בביקורת; סיכון יחסי , 1.3; 95% רווח בר סמך, 1.2-1.6). בהנוסף, לידות מוקדמות (לפני שבוע 28) התרחשו ב-0.6% בקבוצת בחילות הבוקר לעומת 0.3% בקבוצת הביקורת (סיכון יחסי, 2.1; 95%רווח בר סמך, 1.2-4.0).

בהערכת היתרונות והחסרונות של מחקרן, החוקרות הסבירו כי כיוון שהמידע הוא מבוסס אוכלוסיה, יוכללו התוצאות לאוכלוסיית היולדות. החוקרות שמו לב כי יש שונות בקריטריון האבחנתי של בחילות בוקר בהריון במערכת הבריאות.

החוקרות הסיקו כי מחקר זה עשוי ליידע רופאים ואימהות לגבי הסיבוכים בבחילות בהריון. עירנות ומודעות למצב זה ותוצאותיו עשויות להשפיע על שיטות טיפול טובות יותר ומניעת התוצאות.

ACPM 2005: Poster 6. Presented Feb. 17, 2005

לידיעה במדסקייפ.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן